כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי זה מזעזע... האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה, זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות. שיר יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. יופי שיש יצירה אקראית.. (ומיותר להגיד שאני מסכים על יעל:-)) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ??? ובכן בלי דעת...גם קלעת... ...לשם אשתי מנעוריה... וכאן ישנו סיפור קורע: טוראי עמרם גוייסה חוקית לצה"ל , וקיבלה דיסקית ובדיסקית נפלה טעות: אל ה"עמרם" הוסיפו יוד! (ולהסיר ספק - אסבירה שהיא אותי אז לא הכירה!) היא לאימה אז הראתה את הדיסקית - וטעותה. אמרה האם אז לחיילת: טעות כזאת לא סתם נופלת! "אין מקריות, בתי שמעי, שמרי עליה כמו שהיא! " אשתי השתחררה מצה"ל (עדיין לא חלמה על בעל) עוד שש שנים עברו ביעף זכרון אותה דיסקית חלף וכשהגברת התארסה... פתחה אימה איזו קופסה... ובקופסה...דיסקית מוטלת... ובדיסקית שם של חיילת "שגיאה" קטנה רק באיות... עמרם ? לא! עמירם עם יוד... והסיפור הזה אגב נכון מאלף ועד תו! [ליצירה]
- [ליצירה] --- השתדלתי להפריד בין הכאב החד, כפי שמתבטא בשיר ("64 שנים אחרי") לבין החוויות האירוניות שעברנו בדרך, אז איך זה שכוכב אחד מעז להיות כל כך, כל כך מאקאברי ? למען השם, איך הוא מעז. אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיצטרפו כולם, זה טוב! אני, ממזר, ממש לא סנוב, וזה לא מקומם אותי אם קצת חורזים בעגלתי. אגב- מזל טוב! יא- בא- יֶה! אתה בכלל מזל אריה! (זכוּר לנו ממזר קטן איך התחזית לסרטן!) אגב מרב (אתה זוכר?) מזל אריה...ולא אחר! . [ליצירה]
- [ליצירה] --- שאלה הלכתית אחת נותרה בלתי פתורה: האם מר ויזל יצא ידי חובת טבילת כליו, כאשר זו בוצעה שלא בידיעתו על ידי מי שלא מונו כשליחים על ידו????? בין הפותרים נכונה יחולקו נופשונים בגבעת החרסינה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- האתר הזה מתחיל להיות זול. לאן התדרדרנו ? חמישים שקל ? אי אפשר מאה ? וברצינות...מילא אירוטיקה א-לה שיר השירים שכבר היתה לנו כאן (וגם עליה מתחתי בקורת), אבל פורנוגרפיה בוטה מתובלת בניבולי פה שבדיוק בגלל שכמותה אני (ואני בטוח שגם אחרים) בורח מבמה חדשה ?! וחבל דווקא כי הסגנון עצמו, שהוא שלמה ארצי למתחילים (קבל זאת כמחמאה) - מרתק למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- גדול מהחיים! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- התנצלותך ללב נגעה לי (אני אדם סנטימנטאלי) לכן אוסיף גם מצדי כאן התנצלות, ולא בכְדִי כי זה בכל זאת ייתכן שבך פגעתי קצת גם-כן! [ליצירה]
- [ליצירה] --- לרווקה אשר חורזת - זוהי אכן גישה נועזת לדפוק על דלת שדכנים ובכן...לי יש שלושה בנים אחד מורעל על הצבא (והוא לפני שרות חובה!) שני - בעקבותיו כבר בא שלישי - בעקשנות רבה טוען שלא ייתן כתובה לפני היות ל...בר מצווה ראשון טלה, שני הוא שור והשלישי - עקרב טהור ובכן...אמרי ..בין השלושה במי תרצי ? בחירה קשה??? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ככתוב ב"אבטיח"- שיר קטן - השיר הלך! כי אני אוהב אותך.... כרגיל אורנה- מושחז ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג בגלל חשש מאוד סביר ששוב יתחיל כאן פינג-פונג שיר נקפוץ ישר לאפילוג ושוב לא נצטרך לדאוג לחריזה בסיטונות ולמרוץ אחר שנינות ובעניין השיר - נכון אכן כתבתיו בגיל תיכון או קצת יותר - (עכשיו נזכרתי) כשאת אם-מרב פגשתי והוא עבר כאן קצת צנזורה בגלל שינוי בקליינטורה כי במקור השיר נועד רק לאישה אחת בלבד (אך כשכותבים לחבורה נדרש מעט שינוי "צורה") ובעניין שנִיוּת הלוח כדאי שדעתך תנוח כי זה דווקא מאוד מוסיף לחזור אלי אותו מוטיב וכך משוררים עושים אז אל תשלח "לפספוסים". ולסיום שוב ד"ש מחו"ל אכן - חזרנו למסלול (וגם מרב למסלולה) שהוא כרגע - בגולה לכן את איחולי הדרך תשמור לעוד שנה בערך [ליצירה]
תגובות