כשאחזור מהרחוב
בו ינופצו החלונות
של אוטובוסים נושאי אבק, ואפר
שהובא זה מקרוב
מתוך המחנות
להיטמן באדמתי המשוספת
התחכי לי, להפחית
את הכאב המנוכר,
דואגת כמו תמיד ומתחשבת,
ללקוט שברי זכוכית
מתוך גופי המר
ולחבוש את הפצעים ביד אוהבת?
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
לא רוצה להרוס פה לאפאחד את ההתלהמות,אבל
זה לא האוטובוסים ולא המחנות,גם לא הקבורה ה"אגבית" באדמה הקרועה,
זה האיסוף והטיפול ובעיקר הדאגה,שבזכותם,ממש כמו אצל החלונות המנופצים של ג'וליאני,-ממילא למה שקרה כבר אין כל כך משמעות.
שיר יפה מאוד.
[ליצירה]
----
שמתם לב? הדאגה שלו היא רק שמא תהיה עילה לשרון "להציב מכשולים". להציב מכשולים למה בדיוק? וכאילו עצם הפיגוע הזה ודומיו אינם המכשול בהא הידיעה.
[ליצירה]
----
טל רעות - כל הכבוד!
חריזה שנונה מאוד
גם שקולה, גם מסורגת
(כך את גם כיפות סורגת ?)
ועכשיו...וברצינות...
לעסקי השדכנות...
למירב שלושה אחים
שעוד לא משודכים
ושיבעה (!) בני דוד ודודה
בינגו! הבה ונרקודה!
והרי פרטים קטנים:
האחים - עודם קטינים.
בני הדוד - הם בני תורה
ולהם - כיפה שחורה
ואליבא בני הדודה -
אף כיפה כבר לא במודה!
יש אבל בן דוד אחר
שבישיבת הסדר,
(וב"איזה חג תאהב..."
בשירשור דנים עליו!)
נו, אז טל, מה את אומרת?
ובמי את כאן בוחרת?
בקטין? בן בית-מידרש?
בן הסדר? או ב-דתל"ש ???
והעיקר והעיקר...
מי מאלה בך ייבחר ???
[ליצירה]
הכותרת של השיר באה לרמוז על איזו תקופת "פוגרומים" מדובר. אימי שתחי'ה עלתה ארצה עוד לפני השואה ועד היום לא עמד בה הכוח לחזור לבקר בעיר ילדותה שרוב תושביה היו אז יהודים. 70 שנה לאחר עלייתה ארצה, חזרנו לשם אנחנו, בני הדור השני, לחפש שרידים מן התופת.
[ליצירה]
לממזר פרחים
עוד יש מרחק גדול בינתיים
בין בית מרב לבין מצריים
וגם אל מדברות תימן
עוד המרחק אינו קטן
(ובקיצור - ולא בצחוק-
אתה חביבי - עוד רחוק!)
אבל מרב אינה יורדת
ולא תנטוש את המולדת
היא רק נודדת בעקבות
הפרנסה של האבות
והיא לארץ עוד תחזור
- כאן שום דבר לא יעזור!
ויש לה גם חבר אגב,
אשר בארץ הוא תושב
(עכשיו תבין למה הגברת
ל SMS כה מחוברת)
וידידי - למרות החו"ל
אין לנו וולוו או חתול!
[ליצירה]
---
פנויה = סבבה? - נו, נניח...
אכן הדיזאונאנס מצליח
בשעת הדחק, לתעתע
ואת הנפש לשכנע
שאם המיועד לא בא
אז אדרבא ואדרבא...
אמנם אולי בדיעבד
עוד לא הופיע המיועד
אבל מכאן ועד....(דחילק!)
לרצות בכך מלכתחילה?!
ואם נדמה לך שאני
דואג פתאום לאחייני...
אז אענה לך כאן ברורות:
לא יחסרו לו מחזרות!
תגובות