מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהיתי [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אוה איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להגיב בצורה ביקורתית על דבר כזה. [אל תבכי] [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, ברוך הבא. רעיון יפה, והכתיבה דרמטית. הבית הראשון - מרומז מדי, לקח לי הרבה זמן להבין מה בדיוק קורה איפה. אהבתי 'כשההכרה עלתה על גדותיה'. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] את מזמנת לספר את זה לאלה שמפוצצים את עצמם בכבישים. [ליצירה]
- [ליצירה] רק המבנה של הפיסקה יותר טוב? כי שיניתי. ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה. [ליצירה]
- [ליצירה] "אבא, נגמר לי הדף..." חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרוש [מקווה שקלטתי נכון וזו לא טעות הקלדה או משהו P-:] אני אוהבת את השימוש שלך בשפה. לגבי סימני הפיסוק שלא במקום, ראי את התגובה שלי לשני שלך. [ליצירה]
תגובות