מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך שכתוב. לא הבנתי מה זה "ואנחנו לצורך עצמנו". אהבתי אתאֲנַחְנוּ רָצִים תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. שורה שלישית - העברת דחיפות ולחץ, אבל אתה חוזר ומשתמש באותן מילים עם ו' החיבור - לא זרם לי, אולי כדאי ארבע מילים שונות. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, ומאוד מצא חן בעיני 'ושוב מחרון אפך', ואולי אפילו כדאי לסיים איתו, כי זו שורה חזקה ולדעתי היא מבטאת נהדר את כל השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד. בעיות משקל עצבניות פה ושם, אבל לא מתקטננים בתשעה באב... אהבתי את ההתחלה. ממש נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה, אם מותר לשאול, פשר הסיווג התמוה? [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן אחלה תיאורים. בהתחלה, שורה שניה ושלישית - השורש הוא פרש, לא פרס (פרס-לפרוס לחם, פרש-לפרוש כנפיים) הנסיון לחריזה מאלץ את הטקסט, וחלק מהחרוזים הם לא בדיוק חרוזים. יש חזרה על מילים קרובות או משורש דומה בלי רווחים - עצים ועץ, מסתובבת סביבם. בעברית זה לא עובד טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוח, זה טוב. יבורכו האקראיות. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד - אבל למה אתה מתקמצן כל כך על הנקודות? [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה ביטלס בסוף? נחמד. כדאי ליישר לשמאל, זו בכל זאת לא עברית... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יהיה נחמד עם מנגינה. והסיום באמת לא מסתדר, הולך יותר טוב בלי. ברוכה הבאה, ובהצלחה! [ליצירה]
תגובות