מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] המשפט הראשון נקטע למוות, שימי לב. פיסקה שניה, משפט ראשון - כשההמון נסוגו לבתיהם, נקודה מיותרת. שימי לב. כתיבה טובה, למרות שמהסיום יצאתי בתחושה שלא הלכת עם זה עד הסוף. ואני חושבת שאפשר היה לפתח את זה מדימוי לסצנה שלמה ואולי אפילו למשהו יותר ארוך. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הד? [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. *. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה היה בדיוק זה... בקשר לשורות - אני יודעת שזה לא עניין עקרוני ושיש כאלה שמעדיפים ככה - אז אולי כדאי פשוט להגדיל רווחים, כי זה מאוד עמוס לקרוא ככה. ושוב - זה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] את בסדר, את. יהיה טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי דזה וו... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמרתי שלכתוב דברים שאחרים לא יבינו זו גישה. אבל אני חושבת שיש השקפה לפיה האחריות להבנת הרעיון והשיר מוטלת על הקורא. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מרשה לי להעריץ אותך? זה פשוט יפה. [ליצירה]
תגובות