ירד שירי לו במורד הרשימה
גיליתי פשט חדש לניב "לרדת לטמיון"
שבו חשפתי את הנשמה
שלתוכו יצקתי כל אשר הרשה לי הדמיון
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה.. (וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות") [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך... אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב.. לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] --- ה'ש' בצירוף 'שבו חשפתי את הנשמה' לא מרמז לטימיון? (כי אני הבנתי שנשמתך נחשפה בטמיון) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הפירושים המעמיקים אך המשמעות כפי שאמרתי צינית במקצת: שירי, הבא מעומק עוצמת רגשותיי ויסורי, נזרק גם הוא למחסן... [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, כל כך... הלבמה נדמינו?!? כי אם כבר, אז לפחות שיהיה מאורגן כמו שם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מהרהר מה זה טמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי שיצירה באתר יורדת לה מטה מטה במורד הרשימה ואחרי יום יומיים כבר אין סיכוי שמישהו יקראנה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ציני שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] "להיות כל איש סטאלין בביתו ומדבר בעברית ארכאית" [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי נכון את היוצרת, אין כוונתה לומר ש "בגלל שאתה שומר נגיעה (במובן המילולי) , בגלל זה אין אני מסוגלת לגעת בליבך" כוונתה, למיטב הבנתי, היא : "אתה "שומר נגיעה" (במובן המושאל) בכך שאינך מניח לי לגעת בליבך" - מטאפורות רבותי , מטאפורות.... [ליצירה]
- [ליצירה] רבקה שגיא כתבה משהו דומה [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מתוחכם.. הביקורת על פולחן הכותל הסבה שאין תגובות זה כי השם של הקטע יוצר אשלייה שהנה, יש פה עוד שיר בנאלי על הכותל, בדומה לתמונות האלו שתולים סמוך לכניסה אל הבית, ולכן אפילו לא טורחים להתבונן בו. אלא שפה מתגלה הטעות - השיר מדמה את הכותל לקירות בית הכלא ולמחיצה כביכול בינינו לבין ה' [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ! מזכיר לי במשהו את ה"משתה" של אפלטון - אך זה רק אני ... פסח כשר ושמח! [ליצירה]
- [ליצירה] ואנכי הבור אין לי מושג על מה אתם מדברים [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה אתה כבר מזמן לא רווק [ליצירה]
- [ליצירה] העקוד -על משקל הצלוב? [ליצירה]
- [ליצירה] אקדים את התגובות הנזעמות שבוודאי תבואנה ואבקש לכבד את הכותבת - כמו שעושה אני עכשיו... [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב! כמו שאמרתי, שיר לא חייב להיות מחורז. עד לכיבוש הערבי של א"י בעברית כלל לא הייתה קיימת חריזה. אך אם כבר חורזים, לטעמי ראוי שהחרוזים לא יהיו באנאליים כמו "שמים-מים" וגם לא "חרוזים עוברים" כמו "דרך-מלך". כמובן שלא מדובר פה בכללי אתיקה או מטאפיזיקה ולא איזשהו "טוב" אבסולוטי. פשוט האפקט שחרוז עובר יוצר הוא סוג של "טעם רע" בפי הקורא. כך לפחות לטעמי. הסיבה לזאת היא פשוטה: ביצירת אומנות (והשירה בכלל האומנות) ישנו מתח דיאלקטי בין צורה לתוכן והאפקט האמוציונאלי על הנהנה מיצירת אומנות נגרם ע"י יכולת האומן לשמר על הצורה למרות התוכן ועל התוכן למרות הצורה. כך שחרוז שהוא "עובר" יוצר רושם שהיוצר לא הקדיש מספיק מאמץ לחרוז כמו שצריך... [ליצירה]
תגובות