חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
[ליצירה]
מכיר
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
לא בועז , לא התכוונתי לבטא שום דבר נשגב יותר ממה שכתבתי :
א. אותה היצירה מופיעה ברשימת יצירותי בתור "יוצר חול : מחרוזת קדוש" - כלומר שיר חול הכתוב בצורת מחרוזת "קדוש" שבמערכת היוצר - מכאן המילה "קדוש " שחוזרת על עצמה
ב. הסיטואציה עצמה היא כדלהלן: בעודי בצבא, בדרכי לבסיס, ישבה לשמאלי בחורה מאנ"ש (דת"ל) שחצאיתה נטתה לתפס מעל לברכיה . היא ניסתה בכוח למושכה למטה ויצאה הסיטואציה המתוארת בשיר
[ליצירה]
לרציונליסט!
תודה על תגובתך!
אם באי דיוקים בלשון עסקינן, אני מסכים אתך.
וכבר הרמב"ם אמר שהתורה רק באה לקרב את האמת לשכלנו.
כלל לא חובה שכל אחד יהיה תאולוג ממולח.
אם באמת עסקינן. אע"פ שהיו ניסים
(הגדרות למושג הוא נושא לדיון אחר - אבל אני לשיטתי כמובן רואה הכל כחלק משרשרת הסבות והתוצאות.
במובן הזה, מצד אחד הכל נס - חלק מהתכנית האלוקית. והכל טבע.
אפשר גם להגיד שנס זוהי תופעה שאין אנו מבינים או אין אנו יכולים להסביר - אך גם לפי זה הרי אין אנו יכולים להסביר מהות של שום דבר...
אני מעדיף להגדיר נס כמאורע שבו התכנית האלוקית גלויה ביותר לנו - כל אחד וניסו הוא. בדומה למושג "שכינה" ברמב"ם וראה מה שכתב על הניסים שנבראו "בין השמשות")
והיה מתן תורה (בין כהתרוממות שכלית או אינטואיטיבית קולקטיבית או אף כמאורע פיזי) לפי אמונתי,
אך חוץ מכך שזה קרה בתוך(!) העולם (-הטבע) אי אפשר לטעון מאום על קיום של שום דבר מחוץ לטבע (שהוא משפט חסר משמעות כפי שציינתי - והוא כמו לטעון שיש משהו מחוץ למציאות)
אפשר רק להגיד שיש רובדי מציאות שעוד לא גילינו (ושיכול להיות שאף פעם לא נגלה - לא בגלל מחסום מהותי בינינו, אלא מאזלת ידינו)
ולזאת יסכים כל אדם (אפי' אתאיסט גמור ) שהרי לא כל דבר יכול המדע להסביר (וגם לא כל דבר אי פעם יוכל).
שוב תודה על התגובות!
שבוע טוב!
בכבוד,
שלכם,
רדף
[ליצירה]
[ליצירה]
ריגושים מטבעם כלים, וכאתארסיס ("דמעות המטהרות")
הוא בטבעו ריגוש ולא רגש.
טוב שהוא ישנו טוב שהוא פג מהרה.
כ"כ רגוש זה לא משהו שאדם מביא על עצמו בכוונת מכוון (בד"כ למעט סמים וכד') אלא משהו ש"נוחת" על האדם.
לעומת זאת צריך לשקוד לפתח את הרגש וזה יכול להיעשות בהתבוננות , בשינוי אווירה וכד'
[ליצירה]
מה לעזעזל?
א. למה כתבת את שם ה' ( אדנות) בפירוש?
ב. מה את מזמינה את זעמו של הקב"ה על חברותיך?
מה הן עשו לך? רק בגלל שמצאו זיווג לפניך?
ג. "טוהר ..." - מאיפה המצאת את המושג הזה ? : גם בגלל שכתבת את שם ה' וגם בגלל שהמצאת מושג ( המושג הנכון הוא "טהרת חיי המשפחה") אני מסיק שאינך מצוייה בעולם המושגים הזה
חוץ מזה , להזכיר ... בתפילה זה פשוט גס
ד."וירא כי איני חוטא " : צריך להיות "וראה כי איני חוטאת"
ה. את יודעת , לפעמים חוסר החטא אינו הישג שכזה, במיחד אם אינך יכולה לחטוא ( או אין עם מי)
[ליצירה]
או שמדובר פה בפלאגיאט (גניבת זכויות יוצרים) או ששמואל מתחזה לשלי.
במקרה הראשון מדובר בעבירה פלילית
במקרה השני אני תמה על בקיאותו של שמואל בהווי הדתי + על שימושו במטבעות לשון של ילדים צפונים שלא קראו ספר מימיהם - אם דבר אחד יאמר לזכותו של שמואל, זה שעברית הוא יודע גם יודע.
תגובות