...כן אהגה בך בלילות
וכשמוחרמת, נדויה
אהבַתי תכבוש גלילות
על לב עוד חרב נטויה
עת תן ישמיע יללות
פוסע דרך נעלם
ודימיאורגוס גורלות
יטיל לכל באי עולם
כן אהגה בך כן אוחיל
אתהה אמת את או בדיה
עת מלוא לב רעדה וחיל
לבי אליך...
[ליצירה]
היה פה פעם כבר מקרה שיוצר אחד הזמין את יוצר רעיהו לדו קרב (מיכמוני הזמינה את פון דלה מורטה) ובסוף התברר שזה הוא יוצר אחד.
אך במקרה שלנו ברור הוא שאין זה כך שהרי לשמואל אין טיפת חוש הומור
[ליצירה]
לרציונליסט!
תודה על תגובתך!
אם באי דיוקים בלשון עסקינן, אני מסכים אתך.
וכבר הרמב"ם אמר שהתורה רק באה לקרב את האמת לשכלנו.
כלל לא חובה שכל אחד יהיה תאולוג ממולח.
אם באמת עסקינן. אע"פ שהיו ניסים
(הגדרות למושג הוא נושא לדיון אחר - אבל אני לשיטתי כמובן רואה הכל כחלק משרשרת הסבות והתוצאות.
במובן הזה, מצד אחד הכל נס - חלק מהתכנית האלוקית. והכל טבע.
אפשר גם להגיד שנס זוהי תופעה שאין אנו מבינים או אין אנו יכולים להסביר - אך גם לפי זה הרי אין אנו יכולים להסביר מהות של שום דבר...
אני מעדיף להגדיר נס כמאורע שבו התכנית האלוקית גלויה ביותר לנו - כל אחד וניסו הוא. בדומה למושג "שכינה" ברמב"ם וראה מה שכתב על הניסים שנבראו "בין השמשות")
והיה מתן תורה (בין כהתרוממות שכלית או אינטואיטיבית קולקטיבית או אף כמאורע פיזי) לפי אמונתי,
אך חוץ מכך שזה קרה בתוך(!) העולם (-הטבע) אי אפשר לטעון מאום על קיום של שום דבר מחוץ לטבע (שהוא משפט חסר משמעות כפי שציינתי - והוא כמו לטעון שיש משהו מחוץ למציאות)
אפשר רק להגיד שיש רובדי מציאות שעוד לא גילינו (ושיכול להיות שאף פעם לא נגלה - לא בגלל מחסום מהותי בינינו, אלא מאזלת ידינו)
ולזאת יסכים כל אדם (אפי' אתאיסט גמור ) שהרי לא כל דבר יכול המדע להסביר (וגם לא כל דבר אי פעם יוכל).
שוב תודה על התגובות!
שבוע טוב!
בכבוד,
שלכם,
רדף
[ליצירה]
[ליצירה]
ממש יפה ! גם אני עדיין לא הבנתי אבל אעמיק!
לא ידעתי שמך
שמה לב לא שמתי
אך אתה עימך
כרותה בריתי
לא ראיתי כמותך
פייטן אמיתי
להלל זמותך
אתרינו כמותי
(זם = זמם בלשון קלירית)
רק כמה הערות:
"יקום פרקליטי" - אני מציע להוסיף מילה חד-הברתית כלשהי (כגון "אך" "או "הן") לשמירת המשקל
"אחריותם - אחריתי" - מציע לקצץ הברה (אגב אני מודע לאירוניה שבסיטואציה - בדיוק על אנשים כמוני אתה כותב , אם אני מבין נכון, שנטפלים לקיסם בעין חברם)
"התם עם פתאים
ידון מה תכליתי" - הצעתי :
מתמם אם פתאים
הוא יידון תכליתי
"הזו כלת אֲדַרתי?" - מציע למחוק את הה"א
"האוכל להצדיק?" - מה מצאת לקטוע את החריזה באמצע?
'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים
"ינוד דן למשבתי" - משבתי
"יושיטי ראש השורה" - ראש שורה
"ויצמיאי געגועים" - יצמיאי
כמה יפה שגם היום כותבים כך!
יישר חיילך!