ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן כן, יותר טוב לחתוך אותם לחתיכות ולטגנם בשמן עמוק, תחשבו על קפיצה קטנה של טיפת שמן ממחבת שכזה - טיפה כזאת שנוגעת בכם. ועכשיו תחשבו איך זה להתבשל בתוך זה הרבה זמן. הו, צ'יפס. כן כן מישי, את פשוט רחמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר.... תיאור כל כך דומה, נסיבות כל כך שונות.... הצבע הלבן, שמסמל את שיא האושר- את כל הצבעים גם יחד שנהיים לבן, וגם את הריקנות, של החוסר.... [ליצירה]
- [ליצירה] וולקאם. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך!! ממש.... (תגובה חכמה שכזו.) ממש ממש מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, שי, אתה יודע שאני אוהבת את היצירות שלך בדרך כלל... אבל זה קצת נדוש. עירבבת את הדבר המקובל ויצא משהו קרוב, זה יפה, אבל נדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אה.. כן, בטח, צודק, תודה (: ירד? כן! אפילו נערם! 0.2 מילימטר, במו עיניי! ראיתי לפחות שני פתיתים על המעיל שלי. באמת! וחלק מהטיפות עופפו אופקית. אין, גג שבת בצהריים, הכל לבן. אתה עוד תראה. (אגב, שתדעו לכם, כל פרט ופרט בקטע הנ"ל נכון. תאמינו לי, ירושלמית כבר (כמעט) 19 שנה.) ישו, תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו טוב, הוא כתב עוד כמה ספרי המשך לזה, אתה יודע, וגם עוד כל מיני כמה ספרים כגון דא, ובכל זאת- אחד מהציטוטים שאני הכי אוהבת מהספרים שלו. אך אם נתחיל לא נגמור, וכו'. --------- אין, אין עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ממש תודה לכם על התגובות. זה ממש נחמד. [ליצירה]
תגובות