ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הההה!! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ללומשנה גמלו- יש לי קטע בשבילך - אולי היה לך קצת קשה לרדת בימים האחרונים מעט עם החץ, קטע שכולנו קצת שכחנו ממנו, קטע פלצני שלא ברור מה הוא עושה שם, קטע. "זה מגיע ממקומות שונים הוא עושה זאת כי רצה כבר המון זמן לפרסם ולא ידע איך והיכן וכמה ומתי היא כתבה סתם למגירה לא חשבה שיראו את זה בשום צורה. היא חשבה יאללה שיהנו כולם למה שאשמור רק לעצמי? והוא חשב רק שאיך קוראים לה לא תיכנס ותראה מה בגללה עשיתי למילים היא אמרה המילים האלה עושות לי טוב - הזקנים האלה יודעים לכתוב והוא חשב וערימת טענות לטובתו כאלה שטויות מי מסוגל להגות?? והם ישבו בבית מול המסך עטופים בפוך ותה קר לצידם קראו חידודים וקצת סיפורים הלכו לבדוק מה קורה עם הילדים. כל אחד והמקום שלו אצלו זה בעולם ,אצלה זה בפנים, כי אנחנו בעיקר כאלה שמבטאים. " קטע חסר כל חרוזים. שאם מישהו רואה אותו, מה שבטוח - זה לא מה שיגרום לו להיכנס לאתר. נו, שיהיה. בכל אופן, הפואנטה בדברים שלי היא, שגם יצירה ברמה של כיתה א' [דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן], תיכנס לכאן. השאלה כאן היא על מהות האתר. [מי אמר עיתון בית ספר..?] הוא אתר שנותן במה [שום במה! שנותן צורה!] טוב, שנותן צורה ליוצרים צעירים [ההוא והיא מהקטע הלז] לעשות מה שבראש שלהם, ושיגיבו להם. על כן, המשפט ההוא שאמרת - "ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות." - מוטעה מיסודו. אתר לפרסום יצירות. מה זה יצירה? האם ציור של ילד בן שנה יכנס לכאן? פרופורציות של אומנות? כמו שטל אמרה, לפי מה אתה הולך? מה הקריטריונים שלך? האם יצירות של ילדים בני שנה יהרסו את האתר? יש פה יצירות שלא היו נכנסות לשום מקום שמחשיב את עצמו, וגם לשום מקום שלא מחשיב את עצמו. אבל פה זה יותר מאתר של יצירות. יש כאן קהילה. קהילה יוצרת. היצירה היא הרבה מעבר ליצירה. היא כוללת גם את האדם שמאחוריה. אי אפשר לפסול כלום. לילה טוב, עדי. (שצריכה לנסות להתחיל ללמוד לנסח את עצמה באופן ברור ומובן.) [ליצירה]
- [ליצירה] עדין? [ליצירה]
- [ליצירה] לא. אין בנאדם אחד בעולם הזה שלא יכול לחיות בלי לשקר מתישהו. השאלה היא מה הופך אדם ל"שקרן". [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מעביר את ההרגשה. אי-הנעימות. ההקלה, אולי השלמה? ההתחלה מפחידה. כי הנמשל כל כך יפה, למרות ההקדמה, חשבתי על כלה, שנדרסת רגע לפני החופה, ואז, כשמשליכים אותה על השבת, מבינים את הכאב... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את משחקי הלשון. נוגע. אמיתי. אך לעת ערב עם רוח ערב עלה נושר לו על גג ביתי. אני יודעת אני שומעת מישהו הולך תמיד איתי. היי, אבל את יודעת בעצם שמה שאת רואה זה לא הדבר הנכון. אקווריום זכוכית. שלא שקופה כמו שמצופה, אלא מעוותת. חסרונות של אקווריומים. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ..... קיצור נחמד, הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך עצוב... (מקווה שמשום מה מנותק ממציאות כלשהי?) "חתמנו את היותנו", זה משפט יפה. והדיוק והסדר שבכל פועל ופועל בשיר, שקדנות, נו, על פרטים קטנים והכל - חתימה, מדידה, למידה, שברירי, תקנה, הדרכה, כל כך מדוייק - שזירה. ולעומת זאת, ההרס. זה, זה, זה אדום ושורף בעיניים. (והזכיר קצת זך - הבית השני של גדול הוא האומץ לחכות. סתם, הזכיר.) (ואתה, נושא אלומותיו, ברוך שובך!) [ליצירה]
- [ליצירה] יו, התגעגעתי לכתיבה שלך. [ליצירה]
תגובות