אני רואה ששנינו משתנים,
נושבים לכאן
ולשם.
בלי כיוון ברור
אך
יש דרך,
קיימת מטרה.
ובמסע
עד אליה,
כשעומדים לרגלי הריה
היא מתגלה במלוא יופיה
והדרה
אנחנו רק צריכים להיות
שם
בשביל לראות
בשביל לחוש
בשביל לכתוב...
[ליצירה]
מקסים! מאוד מעביר את הרגש,
חלומות בסוף מתגשמים, אלה שבהקיץ- חולפים.
ושעת הרוגז הקבועה- עוד תהפך (אם רק תחליטי), לשעת השמחה הגדולה!!!!!!!!!!!!!!!!!
תצליחי כאן, ובכלל, וברוכה הבאה ל"צורה".
כאן- חולמים בקול :)
[ליצירה]
מצויין. הכתיבה, המשמעות, הכל.
הייתי מורידה את:
אני נשענת עליך
ואתה תומך בי.
"אני נשענת עליך
ואתה תומך בי."
זה ברור, ובעייני מיותר. נסה לקרוא היצירה ללא שתי שורות אלה- ותראה שלא יפגם דבר, אולי אף יתווסף...
[ליצירה]
מנחם- עכשיו זה זרם לי יותר... אם כי, מסכימה איתך שחסר שם משו לפני השורה- "אפשר להיות נבוך תודעה"...
אבל- בעיני זה טוב יותר עכשיו, והקטנוניות נמשכת.... ;)
שבת שלום!
[ליצירה]
אם הבנתי נכון, ובעצם האם יש נכון ולא נכון?!- אז זה מקסים, דורש קריאה מעמיקה ומספר חזרות, אבל זה שונה, ומעניין ומרענן, ומביע בפשטות ובעומק, כ"כ יפה, את הסיטואציה.
זה יפה! אבל לא קל לקריאה, אין לי הצעות איך להקל על הקורא, אבל סומכת עליך שתחשוב על זה.
בכל אופן, זה יפה ביותר.
תגובות