קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לגמרי לא מסכימה עם התוכן של היצירה. את אומרת שאת "מאמינה בנו", ויש הרבה אהבה בעולם אז ממילא תמצאו. נקודת המבט צריכה להיות שונה לחלוטין! הקב"ה אוהב את שניכם, ומכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", בהכרח שהוא ימציא לכם זיווגכם. לא בגללכם! בגללו... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מצוינת! היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עצמה חמודה, אבל פחותה מרוב היצירות שלך, אבל הבית השלישי באמת משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] גיל העשרה "על כל כשלונותיך אתה מתבונן, ולהצלחותיך אינך שם לב. רואה בעצמך את כל הרוע, האמת מעוותת אצלך לחלוטין." זה משפט שנכון לגבי הרבה אנשים בכל גיל, אבל ודאי וודאי שבגיל העשרה זה נכון כפליים. אני רואה אצל כל כך הרבה קרובי משפחה שלי - שאני כמירה לאורך שנים - איך שכשהם מגיעים לגיל העשרה הם נכנסים לדכאונות בגלל חוסר בטחון עצמי ומחשבה שהם כשלון גמור. [ליצירה]
- [ליצירה] אני באופן אישי שמחה מאוד שהמנוול הזה חוסל, כך שאינני יכולה להזדהות עם אף מילה ב"יצירה" הזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאת היקרה, צלמת עצמך אוחזת בכוס תה, יפה מאוד. מה את מנסה להביע בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו! יצירה מדהימה! אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר - א. הבכי. את אומרת שבתוך השמחה הגדולה של ההקפות השניות, בכית בגלל הגירוש; אבל אין הסבר מפורט על סיבת הבכי. דבר ראשון - את צריכה לשנות את סדר המשפטים ולכתוב את הסיבה "המראות שוב חוזרים" לפני הבכי. דבר שני - את צריכה לפרט מה ראית... את באה ואומרת שבתוך השמחה הגדולה את בכית, וצריך הסבר "משכנע" - משהו שמסביר לקוראים (גם בעוד 100 שנה כשהם לא יזכרו מה זה הגירוש של יהודי רצועת עזה) מה קרה כאן. ב. "כי תצא" וגו' "תפלה לעני" וגו' - איך זה בכלל קשור להקפות של שמחת תורה? זה לא מובן כלל וכלל. בעולת ראי"ה מופיע בתור שירים להקפות "הרנינו גוים עמו" וגו' (ופעם הייתי בהקפות בלילה ב"מרכז הרב" וראיתי שבאמת שרים את זה שם), וידוע ההסבר שלאחר פרעות תרפ"ט, כשהתחילו את ההקפה הראשונה בלילה הבחורים במרכז הרגישו שהם לא יכולים לרקוד, ואז מרן הרב זצ"ל התחיל לנגן את "הרנינו", ומכח זה נקבע המנהג. אם היה איזה הסבר איך "כי תצא" ו"תפלה לעני" קשורים לשמחת תורה, זה היה טוב. יש עוד נקודות שיש להעיר, אבל אין לי פנאי כרגע. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת כואבת... וטוב שכך! אני מניחה שזאת היתה הכונה... אני נהניתי ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים חשבתי שאני מבינה את היצירה, לכל אורכה, ואז הגעתי לשורה האחרונה: "ואם נכשל – איך נהיה לאחד עם האחר?" והבנתי שכל היצירה מדברת על הבעיה להיות פתוח עם בן\בת הזוג כשאת\ה בעצמך לא באמת רואה את המציאות בצורה הנכונה. נפלא!!! [ליצירה]
תגובות