גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
נפלא!
הביקורת העצמית הנוקבת על שבחי השם אשר בפינו, כאשר לבנו איננו עמהם, גורם להרהורים רבים. וכאשר הביקורת באה ביצירה נפלאה, זה גורם להנאה שבאה עם ההרהור.
אהבתי מאוד.
[ליצירה]
דוקא מפני שהקב"ה אוהב אותנו הוא מייסר אותנו - "כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלהיך מיסרך". צריך לחזור ולשנן ולהזכיר לעצמנו שכל מעשי ד' הם לטובה, ושהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבנו יחידו.
[ליצירה]
מספר הערות:
א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה.
ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה.
ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה.
ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה.
נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד
(לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי)
[ליצירה]
אני חושבת שהיצירה הזאת היא השמצה גדולה של צבור שלם, ללא סיבה.
אנחנו משועבדים לקב"ה, ולא לאזרחי מדינת ישראל. הקב"ה מצוה אותנו להתנחל ולכן אנחנו נתנחל, ללא התחשבות ברצונם של אזרחי מדינת ישראל.
ומלבד זאת היחס לאזרחי מדינת ישראל כאל "עם ישראל" הוא מוטה מיסודו. כנסת ישראל היא כל עם ישראל לכל דורותיו - הדורות העוברים, הדור ההווה והדורות העתידיים - וכנסת ישראל רוצה לעשות רק מה שהקב"ה אומר. כלשונו של הרצי"ה קוק זצ"ל "ולא העם הזה הזמני העכשווי הוא אשר יצמצם את אחיזתנו בכל מרחבי ארץ חיינו".
- אנא עבדא דקודשא בריך הוא.
תגובות