אל תקחו לי מהים את השקט שנדד מקורות הבתים תנו לי לבזוק לתוכי את המים ולכאוב את פצעי המתים. ~.~.~. כנרת, אם תרשי לי לדמוע לתוכי את השקט ולסחוט את עצמי באדוותייך אחשוף בפנייך את תכלית כיסופיי ואשיל את עורי ופצעיי במימייך.