הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
.
הו, מזל טוב!
ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך.
שנרים כוסית?
[ליצירה]
משפט חזק וקולע
אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט...
[ליצירה]
[ליצירה]
בהחלט..
"ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים" הוא בהחלט משפט משובח. משפט כזה שביכולתו להחיות ישני עפר (לנון זצ"ל..)
ויותר ברצינות.. - אולי כדאי ליצור קישור בין שלושת הקטעים...
[ליצירה]
תודה למגיבים
חתלתול - האמת היא שהסיפור נכתב בדיוק מסיבות הפוכות... :-)
חשבתי לעצמי "למה אף אחד לא מבקש ב'מציאות' אין-סוף משאלות כמו כל ילד ממוצע?"
משם הסיפור המשיך.
אלדד - התקפת הג'ינים הזו אינה כל כך התקפה - את הסיפור עם יקותיאל (שעדיין לא מוצא חן בעיני, אגב) כתבתי בסביבות ראש השנה.
כוכב - אתה צודק. יתכן שזו משאלה כפולה.
מצד שני - יתכן שלא (כי זה תיאור מציאות אחת גדולה), ושנינו לא קיבלנו בנושא הזה הרצאה של עשרים דקות מג'יני... :-)
[ליצירה]
סיפור כתוב טוב..
אבל הפואנטה נהרסה מאז שהומצא לו סרט בשם "מאטריקס"..
באותו סרט לא ידוע, הגיבור בורח, מגיע לדלת, פותח אותה, פוגש את הרע, נורה על ידי הרע, ומת על ידי הרע.. (אותה נקודה בה הגענו בסיפור שלך..)
אח"כ מישהי מנשקת אותו וכך הוא חוזר לתחיה... (אם תקלעו למבחן בסגנון "מצא שני דברים זהים במטריקס והנסיכה הקסומה" הנה טיפ..) אבל על הקטע הזה כבר לא כתבת...
[ליצירה]
שיר משובח
בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו...
התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!"
ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית...
בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה.
אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת.
לדעתי זה מעולה.
החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?)
בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד.
[ליצירה]
מאגניב!
מישהי הפנתה אותי ליצירה הזו והוסיפה ש"אתה תאהב את זה"
היא צדקה במאה אחוז :-) אחל'ה של יצירה - שילוב של רכילות סבתאית (תרתי משמע כמובן) יחד עם הלכה טכנית חזקה :-)
טובי - מנסה לדמיין לעצמו מה היה קורה אם הוא היה מרצה את זה לפני אחד החבר'ה בצבא (תוצאה סבירה : "אתם הדתיים האלה...")
תגובות