צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
שיר יפה ונוסטלגי. מבחינה רגשית נוגע בנימים. מבחינה רעיונית לא הכל מסתדר לי
מהסיבות:
שהבתים הממשיכים לא מתאחדים לי עם הבתים הפותחים.
בית ראשון - לעמוד בגשם ולבד (עצוב)
בית שני - רק הרוח לוחשת .. שמך (בודד)
בית שלישי - ילד חופש ורוח פראית (לא עצוב בעיני)
בית רביעי - ילד אבא אמא, אתה יודע איך זה לחבק (לא עצוב בעיני)
בית חמישי - ילד חופש ורוח פראית (פזמון ?)
בית שישי - ילד סכינים (מדוע ?)
כך שאם יש לו הורים, חופש ורוח פראית, הרי הבחירה לעמוד בגשם ולבד היא שלו.
[ליצירה]
הלך רוח
לאחר בירורים מקיפים התבררו לי שני דברים: אחד - אם הוא נח בכנפיים פרושות הוא עש (ולכן היה עש). שניים: יש פרפרים שחיים עד שלושה חודשים.
אנחנו חיים בעולם סטרילי ופלסטיקי ולא מודעים לחוקי הטבע שנבראנו בהם. אפילו למות הולכים לבית החולים. אמנם תפילות של יהודים מתייחסות לגוף (כמו תפילת הנקבים) ולמאורות. בדרך כלל מרססים את הכל. הפרפר (עש) ההוא , מסלול הגלגולים, החיים, המוות, ההתפרקות והשימוש בידי הנמלים והכל אצלי בבית, בלי שיופרע ובלי שיזיקו לו, כל הדמויות הללו שברגיל נעלמות מעין האדם ...
שבת שלום גם לך
[ליצירה]
תודה. זה תרגום מאטלקית - רמה שלי בערך של 4 יחידות - אך כל אוצר המילים שם ידוע לי. וכשיורד גשם ויש ברקים וקר ואף אחד לא מטלפן, פעם נשים היו רוקמות ? קוראות בכתבי הקודש ? סורגות ? - אני מתלבשת על השיר הפשוט הזה ועובדת עליו.
קרדוצ'י זכה בפרס נובל לספרות ב 1907. יצירה זו שלו נמצאת בסוף ספר לימוד האיטלקית שבידי.
איטלקית היא שפה בעלת הברות רבות.כשמאזינים לסרט באיטלקית ומסתכלים בכתוביות מרגישים שהדוברים פולטים שם צרורות של צלילים לעומת הכתובית או התרגום.
כשמתרגמים משפה שאינה כמעט שפת אם שניה (כמו שהאנגלית היא בעבורי) התחושה היא אחרת לגמרי וגם נעשים מודעים לנקודות שכבר מתעלמים מהן.
תודה
ליאורה
תגובות