ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- ואילו אני
- לְכָל מִלָּה יֵשׁ תֶּדֶר
- המזל הכואב
- לִחְיֹות ֹשִבְעִים ֹשָנָה
- *שיר כלולותיו - His Wedding Song
קשור אלי
- [ליצירה] מזל טוב למנחם ובח"ל [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. טיפה ארוך מדי, כי הרגש חזק ואולי התקשת להציג אותו בפחות מילים. והפיתרון הרי מצוי בשיר עצמו, במילים: "לגלות מחדש את כול מה שלא היה לי אף פעם" איך אפשר לגלות משהו שלא היה קיים מעולם ? מבדידות [ליצירה]
- [ליצירה] מנחמי דוידי טיפוסי. ניסיתי לחפש את המסמך הדמיוני בגוגל ואינו שם. יצירה מקסימה ומסתורית [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש הבנתי [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו כבר עשינו את זה. קראתי במאמר של ביביסי (שדבר אינם כותבים על שדרות - רק על הנקבה והדגל והאומללים) - מאמר על פלסתיני שחי בלבנון במחנה פליטים, יש לו כבר ילדים ונכדים. וספרו שם במאמר שטען גם שביום קום המדינה היו 700000 פליטים דבר שהוא דיסאינפורמציה מובהקת - ספרו שם בין השאר שאינם מקבלים בלבנון שוםפ אזרחות ואסור להם לעבוד בשום עבודות מלבד משהו כמו פינוי זבל. מאוד הכעיס אותי. כי המיעוטים שלנו, הארד ישראלים, צריכים לנשק את הנקבה שלהם שהעניקה להם ארץ עם יהודים, שהעניקה להם תעודות זהות ופספורטים, שהעניקה להם כמות ניכרת של העם שוחר צדק שדורש לתת להם את כל הזכויות, שהעניקה להם את מר אחמד טיבי סגן יו"ר הכנסת כמדומני. לגבי ה-700000, אבי ז"ל בזמנו התלונן בפני "למה היו 250000 פליטים והם אומרים שיש 400000 ? הוא גם הסביר זאת שזה בגלל הגמלאות והתרומות שמקבלים, לכן הם צירפו למעמד הזה את כל מי שיכלו. וזה מקובל עלי שזה נכון כי שמעתי שכאשר יש בארץ פיגועים (כשהיו בתל אביב) היו מגיעים אנשים מכל קצוות העיר ומשליכים עצמם על הרצפה ואומרים - נפגעתי בפיגוע. אני כתבתי לבי בי סי תחת שם בדוי ומחיתי בפניהם על שאינם אומרים שישראל נתנה פספורט ותעודת אזרחות למה שהם מכנים dislocated palestinians in Israel, וכי המספר של 700000 הוא דיסאינפורמציה. וגם כתבתי להם ביושר כך: You are strong. Yes ! I despise you. ומעניין שבאותו ערב אמרו בחדשות שראש ממשלת בריטניה עצמו התערב ואמר שבריטניה תומכת בזכותנו להתקיים. היה לי אז מהפך של קריעת צעיף מהעיניים. הבנתי לי אז לתומי כי אולי מלכתחילה הבריטים הרומנטיים עם המנדט שלהם ועם לורנס איש ערב שלהם חשבו שהארץ מגיעה כולה לתושבים המוסלמים, וכי ניסו לכן בכל דרך למנוע מניצולי המחנות להגיע לכאן, ונלחמו בו. וחשבתי גם - מדוע את מפרידה בראשך את אנגליה מאירופה ? אנגליה ואירופה הן אחת, ועוד יותר מתמיד מאז שיש להם את המנהרה שלהם. וגם כמו אירופה רק נלחמו עם שאר הארצות המקיפות כל הזמן וגם היו מפסידים במלחמת העולם השניה בדיוק כמו צרפת אלמלי התערבות ארה"ב. ואין זה פלא שאנשים ברחו מאנגליה לעולם החדש כדי לבנות שם מקום יפה יותר מהארץ האנגלית הזאת. ממש נמלאתי רגש שלילי מאוד. וחשבתי לעצמי - טוב לכם שאתם מוקפים ים כמו שעזה מוקפת בחומה ושיש לכם מנהרה מתחת לים כמו שלעזה יש את המנהרות שלה ושלא תחשבו שתשמרו על התרבות שלכם, שחופי אלביון הלבנים הם כעת מחומצנים ומתחתם שחורים. [ליצירה]
- [ליצירה] להדס. גם לי הייתה בעייה עם ה ? ולא יכולתי להחליט. אולי אסיר אותו עם הזמן. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] על לא דבר. ל"ילדה בחצאית" קראו "מלכה'לה", והיא אמרה לי את זה בשבוע בו היה הפגוע הנורא בבית לית. הייתי אז מורה לאנגלית בשני מקומות, בבית ספר של השלום [לא אנגוב בשמות] ובמכלללה דתית לאומית. הילדים בבית הספר של השלום (כיתת תיכון) בקשו ממני שנעשה שעור על הפיגוע ואמרתי להם שאני לא יכולה להפוך פיגוע לחומר פדגוגי [באנגלית]. אמרתי להם - "בשעת מחנך .?" והם אמרו שהמורים שלהם לא מדברים על הדברים האלה. באותו ערב (בערב ביום הפיגוע) המורים היו צריכים ללכת לגיבוש במועדון - ולמחרת שאלתי בחדר המורים "הלכתם ?" והם אמרו שכן. שאלתי "איך ?" מישהו ענה לי "אבל שילמנו". ויומים אחרי כן הייתי במכללה והייתי מבואסת - זה לא מילה. והמזכירה מלכה'לה שאלה אותי מה קרה - וסיפרתי לה. והיא אמרה לי: "ליאורה'לה, את לא יודעת שאנחנו יהודים ? שזה הגורל שלנו 2000 שנה ?" זהו. הלב נשבר. יש כאן שני עמים, עם החילונים ועם היהודים, וכל אחד פונה הפוך מרעהו, וכל אחד דוקא נעשה קיצוני יותר, והדור שלי היה בר מזל במידה שלא תתואר. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר זכה בהמלצת העורך באתר הבמה. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] גם הרעיון עצמו וגם תיאור האישיות ... והגברת עם הציפורן (ציפורן של אצבע) כמו (זה הדמיון שלי) שולה משהו ארוך מבין העלים ומכניסה אותו למקורה ... [ליצירה]
תגובות