זה מדהים, אתה יודע?...
כמה הלב יכול להתרחב
ולהתמלא
ולמתוח גבולותיו
ולהגדיל חדריו
ואחרי כל זה
יש מקום
לעוד
.אהבה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב.. ו...? ...? [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת מדהים ואת, כמובן, מתארת את זה יפה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומרגש! [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... לי זה הזכיר את זה: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2217&code=390 [ליצירה]
- [ליצירה] ... ??? !!! :*))))) -- שירה, סליחה על התקף הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] תאמרי מה שתאמרנ אבל הפניה "אתה יודע" די משחדת אותנו, הקוראים, להאמין שמדובר בסוג מאד מסוים של אהבה. ואני למשל אוהב להגיב :) [ליצירה]
- [ליצירה] אז אני מבין שמדובר בשניים? או אולי שלושה? :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, אנשים... פייר? אתם מאכזבים אותי יש רק אהבה מסוג אחד בעולם? שי דוידס, (אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון. בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם. ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר. קצת על מושאי האהבה שלי: הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים... וואו, והלב מכיל את כל זה! איזנט דאט גרייט? חיים טובים לכולם. מלאי אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אל לך להתאכזב. קבלי מסרישי! [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אמרתי פעם שיש יצירות שאני לא ממש מבינה ואפילו לא מתיימרת לרדת לסוף דעתו של הכותב. אבל, חי נפשי- הן מדהימות. זה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בדיוק חשבתי לאחרונה שאם אנחנו לא מפנימים את האבלות על החורבן- אולי אנחנו לא ראויים לבניין? יפה. אולי יותר מתאים ל"קטע" גם אם השורות נראות כ"שירה". כך נראה לי הקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מתי כבר תצא מהחיים שלנו? ועוד משהו... "אויפוריה" זה ממשפחת ה"אבטוביוגרפיה" ו"נברוזה"או שזו פשוט שגיאה ? כנראה שזו פשוט שגיאה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) ... [ליצירה]
- [ליצירה] ... מדהים שאתה. הקטע שאני הכי לא צריכה עכשיו... אבל אתה מדהים שאתה. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] פלגיאטיזם באתר? לא לא... בנימין יקירי, יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות. כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר. חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות. אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא. אבל הצילום- בהחלט שלו. מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה? אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם? אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ... :))) חמוד. איפה המכולת הזאת? [ליצירה]
- [ליצירה] ערבונת ערבווווונת! יש די וי די? כי היה לנו הוידאו (שתי קלטות) ומישהו לקח לנו את זה ומאז זה לא בבית ולא מצאנו! הצילו! מאיפה הדי וי די?! עניני, פליז. סוערה, שיש לה את "על תבונה ורגישות", ג'יין אייר, וגם על תבונה ורגישות של הבי בי סי - שזה יותר ג'יפה. (לא להתפתות!) [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון רציני ראשון ... ומאוד מוצלח בעיני. כמה כשרוניים אתם, אנשים! אשריכם ואשרי שזכיתי לראות את כל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ויותר משזה מדוייק- כבר לא יכול להיות... :) וכלנית- חפשי במקום ממנו זה בא, אצל היוצרת, יש עוד הרבה כאלה טובים. [ליצירה]
תגובות