[ליצירה]
אני לא מזדהה עם תכני השיר, שנראה לי תבוסתני ובכייני. סורי.
אבל דווקא את הבית בסוגריים אהבתי - את האינטרוספקטיביות הזאת. ואת האוירה שנוצרת מ "אני נותן לשמיים לעוף בתוכי" וכאלה. מעין הקדמה מהורהרת בשקט לדברים שייאמרו מעל הבמה בקול. זה יכול היה להתאים לשיר תפילה או שיר על תפילה יותר מלכאן אבל מילא.
[ליצירה]
געגועים להירושימה
יש לך קרובים בנאגאסקי או משהו? השיר הזה נראה לי כלא מחובר לשום דבר שקרה ב-50 שנה האחרונות. אילו "פטריות" עוררו אותך לכתוב את זה?