[ליצירה]
הי, אני לא הבנתי את הפסקאות האחרונות בתור 'הוכחה' למשהו, לכן אהבתי את הסיפור, בגלל הגישה הלא אפולוגטית שבו. הוא מתאר הרגשות ולבטים שנשמעים אמיתיים מאד, ומסרב לקחת צד, בגלל שהלבטים הם אמיתיים. הוא באמת מרגיש שיש צביעות בעולם הדתי, אבל גם העולם החילוני לא חף ממנה. עובדה שהסיפור מסתיים בפאב, ולא בישיבה. מובן שהזדהיתי עם הפסקה האחרונה, אבל לדעתי לא רק בה טמונה עוצמתו של הסיפור.
[ליצירה]
הציור כציור נחמד, אבל ממש לא נראה כמו לגולס. לפחות לא כמו שאני דמיינתי אותו ונדמה לי שגם לא כמו שטולקין דמיין..הוא נראה קצת אפריקני (בגלל השפתיים, והוא נראה גם כהה, והשיער שלו שחור) בקיצור, לא ממש אלפי..
[ליצירה]
איזה יופי...
יפה שלא ניסית לתאר מה מעיק עליה, אלא התמקדת בתחושה בלבד, שמשותפת לכל כך הרבה אנשים..הרגשתי בפועל את ההקלה בסוף הסיפור. פשוט מקסים.
[ליצירה]
אסתר! לא מפנים לסיפור בלי להגיד את שמו!
אז למי שמעוניין: melancholy elephants, מאת ספיידר רובינסון (תורגם כ'פילים עגומים' בידי עמנואל לוטם, מופיע באיזו אנתולוגיה של סיפורים זוכי הוגו שיצאה לפני איזה עשר שנים).
אחלה סיפור, אגב, גם אני נזכרתי בו:-)
תגובות