[ליצירה]
זר תפארה
התגעגעתי ושמחתי לראות יצירה שלך.
לומר את האמת אהבתי בעיקר את הסוף.
קצת לא היתה ברורה לי ההקבלה של כל מין לטיפוס שהוא ייצג, וגם לא הבנתי את הקשר בין הסוף לכל הקטע.
הסוף נשמע כמו סגנון של סיפור קצר כזה מאד סוחף אותך , אך ההתחלה נשמעת כמו איזה שהוא ניתוח ספרותי של תופעה. זה קצת לא הלך לי ביחד המבט הבוחן והאובייקטיבי הזה מהצד בחלק הראשון לעומת ההזדהות עד כדי דמעות והסיפור מקרוב של החלק האחרון.
[ליצירה]
חמו
ר... סתם, זה חמוד, גם אני כמו כולם מסכים, אך זה בהחלט מסוכן שלחרר את זיגמונד, הוא הרי הנחש הכי ארסי שיש, נכון, גם ככה כל אחד מאיתנו סוחב אחד כזה, אבל עד עכשיו לכל אחד היה עסק עם הזיגמונד שלו, ועכשיו יש אחד משוחרר שיכול להמריד את האחרים נגדינו!
אתה לא אמור לשחרר אותו אלא להביס אותו, לשעבד אותו אל הרוח האצילית.
[ליצירה]
אומרים ,ולומדים את זה ממרה, שהתרופה לדבר הוא הדבר עצמו. זה נמצא בחיסונים שעושים היום, זה נלמד ממרה שהמים היו מרים והמתיקו אותם בעץ המר בעמו, וזה מופיע גם בשיר שלך, ואין ספק שאהבה אכן מרפאת אהבה.
*.
[ליצירה]
ראשית, תודה לחתלתול שהמליץ וגם הזכיר אירוע חשוב שיש לחגוג עליו איזה מפגש לפחות, באמת מזל טוב לנו.
כעת , אפנה לדון בשירך.
הוא מעורר השראה. אך, אני מרגיש שיש כאן חומרים שעומדים בפני עצמן.
קודם כל , את צריכה לשים לב לאופ ן שאת מביאה את הפעלים הרבים בשיר, הפעלים באים בהווה פשוט ואינם מתקשרים עם הזמנים של המשפטים (לדוג'- "לאהוב היה... לכנוס כנפיים/למצוא וגו'. או- כנוסת כנפיים ללמוד וגו', למה לא לומדת, או כדי ללמוד? )
ובאמת, גם הבית השני לא מספיק מחובר.
קצת ליטוש, מילה פה הטיה שם יעשו את ההבדל ויביאו את השיר המקסים הזה אל המנוחה והנחלה שלו, כי כעת הוא מרגיש לי לא בנוח עם צורתו המקוטעת.
שבוע מעולה שיהיה לך ומזל טוב לנו.
אני מברך את האתר על חבריו הרבים שנזכה ליצור צורות גאולות ממיצרי נפשינו.
תגובות