"כאשר ירים (משה) ידו..."
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] ת'אמת במקרה הזה גם האנטנה כתומה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא והכותרת עושה את כל התמונה למשהו עמוק ביותר. אם היה אפשר להוסיף בפוטושופ ככיתוב בתוך התמונה את דברי חז"ל המפורסמים על הפסוק זה היה מועיל לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש! פעם אחת הבנתי יצירת חזותי לפני שקראתי את ההסבר! אין ספק, המאבק הזה מפתח את התפיסה האמנתית שלי... הרעיון יפה בהחלט, והכתרת מצויינת- אבל לא יודעת, הביצוע היה יכול להיות נקי יותר ומושך יותר את העין. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי ההסבר הבנתי עוד דברים, אבל עדיין מציק לי מאוד הבלאגן של התמונה. וגם - או שהשתמשת בזום דיגיטלי או שהקטנת בגסות. זה הורס מאוד את התמונה. [בעיקר אפשר לראות את זה בקו המפריד בין גב הילד לצווארו.] [והוספת כיתוב על גבי התמונה היא רעיון גרוע לחלוטין.] [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, גם כשאני ממש מתאמצת- (טוב, די לבדיחות פרטיות). אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הסברים רבותי! הסברים! לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...) לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל". הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא. לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ). בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד... אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. ממזר, כשאתה רוצה אתה יכול להיות דומה לי בהשקפה.. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה יפה, האמירה מעניינת, אבל התמונה לא נקיה, וזה מפריע בעין. [ליצירה]
- [ליצירה] . יפה אורי, יפה מאד. ההקבלה עשויה טוב, אהבתי את המשחק עם הקנים. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור חביב ביותר! אני מכיר מלאך אחד בשם מיכאל שמחפש שידוך. אבל האמת היא שהוא טיפוס חסר מצפון... [ליצירה]
- [ליצירה] . מפתיע אותי שרק זה ארסנל התגובות. אני מאד אהבתי,אם כי לא היה צריך לכתוב גם בסוף כל שורה, סטייל "עננו XXXXX עננו". היה חסר גם קצ' יותר רציני בסוף. והקשר מעולם לא שבק חיים,חצוף! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא צחקתי ככה. (לפחות לא מאז שראיתי בשיחון ביידיש תחת הכותרת "משפטים לפגישה ראשונה" את המשפט האולטימטיבי להצלחה בשידוך:"אני בן 16"...) כל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אללה איסתר אינני זוכר כבר על מה להגיב, כאן בשירשור זה, המרהיב: האם לזאת שבאה מאהבה אך עדיין לא הגיע מאהבה? האם לזה שעל המשקל מתלונן? לא, כאן אורי במקומי מתגונן.... אולי להזמנתו של אורי לבקר בביתו שבנה לו במקום אחר שכּן אורי,למי שלא ידע גר ביישוב שהפך לאגדה ממש לא רחוק ממקום מושבי מרחק נסיעה של רכב דו מושבי הוא פשוט קפץ לו לנכר וחשב שיחזור ממש מחר אבל הוא מצליח בתחום הממכר אז בישראל רק מדי פעם נזכר (אינני מאשים חליל וחס פשוט בחרוז כלום לא נכנס...) אז לזאת הרווקה אגיב ראשון דווקא אז מה חיפשה הנערה? מישהו שנראה לא רע? אצלי האף ממש נורא. דתי , אבל פתוח? אני-רק תער בגילוח! ולגבי הנעליים- "ניו בייניש" יש לי שניים... ולגבי המפוחלץ ששמו דו-מיני ("מפוחלץ-שמרית"?! זה לא הגיוני...) אינני יודע לגבי האיות האם בכוונה הייתה הטעות צריך בכל זאת הגהה לעשות וככה על הבושה לכסות. נפתלי פרידמן ברוך בואך אנו מברכים על הצטרפותך לעולם החורזים הנוטים להגזים ולחרוז אפילו שנה שלמה בלי לדעת לשם מה. אז בואו נראה לאן יילך שירשור זה ,המולך בתחום החרוזים ובתחום התגובות, כי אני הולך לי לעיר האבות... [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח אלי, דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות. דבר שני: תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש. "נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה. "מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה". אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו". אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח. שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש. פויר. [ליצירה]
- [ליצירה] ודבר עוד קטנטן פה אכתוב, בתקוווה שיוסיף הוא רק טוב. את אשתך עד לרוסיה "שלחתי" ומשהו חשוב שכחתי- לא "אילנית" שמה כי אם "מישל" טוב, גם לי עוד מותר להתבלבל... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אבל... שאיפות לי בתחום הצבאי יש יותר ועל כן על תפקיד החורז אוותר כ עדיף עוד לרוץ על גבעה או על הר מאשר להצליח לכתוב משורשר אם יצליח חרוז לרצד על נייר אין זה אומר כי אהיה מאושר. עם הנשק ביד ובתוכו הצולבת אוכל להגן על המדינה האוהבת ולא עם עוד עט או עם עוד יצירה את אלה השאירו להיכתב ב"צורה" [ליצירה]
- [ליצירה] כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה. אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'- לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו. (ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים) צריך לתת ביקורת כששייך צריך לפרגן כששייך, וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו. (אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר) לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע. די. [ליצירה]
תגובות