בין ים לשורש,
תקופות ומעברים.
יד מן הים,
גונבת את
ראש העדרים.
ובשורש נסיקה,
אל אל-הדברים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים... חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה. זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך שאתה נראה בחמש אחר הצהריים בשעת בין הערביים [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריך להודות לחברים במפגש-כתיבה-'צורה' שהערותיהם המדויקות עזרו לי כאן ובמקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לגמרי. לא רוצה להוסיף על כל מה שאמרו כבר מעליי.... [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי שוב, הכל, ברצף יש בי את הכח לומר את מה שלא יכלתי אז. - ברור שהביצוע של רעש יותר יפה. וכמה חבל שדוידי לא מלמל אלפי פעמים - וכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי כמו משובח ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד צדת יפה את הרגע הזה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] להזכיר לי (ולאחרים) שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאוד. עושה רושם של הרבה אומץ לעמת את עצמך בעצמך. חזקי ואמצי. [ליצירה]
תגובות