בין ים לשורש,
תקופות ומעברים.
יד מן הים,
גונבת את
ראש העדרים.
ובשורש נסיקה,
אל אל-הדברים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] שמח שהאקראית יודעת להחזיר אותי לכאן מדי פעם [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים. (אגב, ברור שברי עדיף) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שבדרך כלל השירים שלך הרבה יותר ברורים וכאן הסוד שלא מתגלה גורם להכל להיכתב באופן הרבה פחות ברור [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] אה אה [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. כרגיל אצלך. נהניתי לקרוא ובאמת חיכיתי לסגנון של מעולמה של חוזרת בתשובה (טעם "ה' ירחם עליו" עדיין בפי) ושמחתי למצוא שוני ויופי במקום אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה מאוד נהניתי משילוב הביטויים המקוריים זה מוסיף את הנופך ששיר כזה מנסה ליצור. [ליצירה]
תגובות