תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
נפלא.
אתה מרבה לכתוב על הכתיבה שלך לאחרונה. מה המניע?
* שפה מדהימה, כרגיל. אתה מצליח להפתיע כל פעם מחדש.
* זרימה! זרימה! זרימה! יש לך זרימה! אני אוהב את זה. חרוזים+זרימה=יופי עצום! כתיבה נהדרת.
* מדוע הכפלת את הסוף? לא ראיתי צורך בכך, אך אני מניח שזה לא פוגם. בחירה שלך.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאוד!
שיר עם מסר עמוק ומובן, המועבר בכתיבה זורמת ויפה.
המשפט הסופי נותן מהלומה טובה, ומשאיר אותך מסופק.
לטעמי היית יכול לקצר קצת את השורות בבתים, בגלל שזה מתאים למבנה החרוזים שבחרת.
יפה מאוד!
[ליצירה]
נהדר!
הדס - את ברוח הנכונה! גשם זה נפלא... חורף הוא העונה הכי חביבה בשנה.
* אין חריזה. יופי!
* תיאור כ"כ תמים ויפה... פשוט וחביב להפליא!
* כתיבה זורמת ומהנה.
* סיום מתאים, מכיוון שאין הרבה רעיון הדורש פיצוח, אך יש תחושה של עוד. לפעמים זה טוב, לפעמים זה רע. תלוי בדעתך. לפי דעתי, תמיד כדאי להשאיר את הקורא בתחושת "פיצוץ". אני ודעותיי... אתה ודעותיך.
* וילון נוקש? מעניין.
תודה! אכן אווירה חורפית ומהנה...
[ליצירה]
הסיום קצת ייבש אותי, אבל השיר עצמו נפלא, ואין עוררין.
נהדר, וכואב, אך את הכאב גם אני חשתי, והשריון שלי כבר קיבל יותר מדי מכות.
אני מאמין שתתגברי על זה. תמצאי את המקום בו תוכלי לאחוז, עד שיבואו להושיעך.
בהצלחה!
[ליצירה]
יפה...
דימוי חביב ביותר, אין מה להגיד.
התיאורים מקסימים גם.
אבל ה"ו" בהרבה מהשורות בחלק הראשון קצת הרס את הזרימה...
ובניגוד לכך, הזרימה קצת יותר מדי חופשית. שים קצת פיסוק, זה לא מזיק.
בהצלחה!
תגובות