ביישור עמוד השדרה
נופלת תובנה
אני. זה. אני זה.אני.
רק כך- מתחיל להבין
מי זו את.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] היא ביקשה שלא אשתמש ב"תחינה" כי הרי לא נפלה על ברכיה בבכי קורע לב. בכל זאת, אם הייתה יכולה להחזיר הגלגל ולהכניס תרעלה בכוסי הייתה עושה זאת בלב שלם, סליחה- כבר לא. [ליצירה]
- [ליצירה] רבות הדרכים. אך היא- מיוחדת. מקסים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כך כך אוהב את המשחק עם החרוזים. פעם כן, פעם לא. אבל שיר ברמה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלו? [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר נפלא. יורם, איזה יופי. היית משנה אותו קצת, פחות מאלץ. צריך לחשוב איך. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה הרבה לפני. אבל מה זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. שיניתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו לא חיים בשביל הרגעים הקשים. פשוט לא מסכים. אם אפשר שיהיו פשוטים אז למה לסבך אותם? לא מתכוון לפשטות הדעת, על אף שגם לה יש את היופי שבה, אלא לחוסר סיבוך ומורכבות. כמו השירים שאני אוהב. החייים כשירה! [ליצירה]
תגובות