הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
מסובך לי
נראה אם הבנתי:
ימי טרום\תחילת-החורף משלחים בגועל (שאטה. או אולי התכוונת לשעטה?) את הגשמים הראשונים, הרכים. ('אַדוות', בפתח)
מעוררים באנשים שנשחקו בשגרת הקיץ ציפיה לחורף המופיע באופק.
מבטיחים שלוות ענני גשם שיבואו מהרה ויעטפו, וישטפו, וירחיקו מהרחובות את האנשים ה'מתוחכמים' ששכחו איך להנות מליטוף המטר.
מקווה שהבנתי, וגם אם לא - זה כתוב נהדר!
[ליצירה]
(מדגדג לי, סליחה)
המשוררת מוקיעה את הדרמטיות הרגשנית אשר משוררים, ויותר מהם - מבקרים, נוטים למצוא בכל מטרד זעיר - גשם, עייפות, פרידה, מבוכה, גרוד בזרת. חיפוש אובססיבי אחר מסרים מסתיר לעיתים את המציאות, ואף את השירים.
ע"י פניה אירונית למבקרים מדגישה המשוררת שהחשש ממשמעויות נסתרות משתק את כתיבתה ומכריח אותה להצטמצם לניסוח מזערי - 'מציק לי צד שמאל של הזרת הימנית'. יתר השיר מדגיש שאין בשיר דבר פרט לתלונה הפשוטה הזו. (ולכן, בעצם, יש בשיר יותר ממה שהיא התכוונה לכתוב...)
(טוב, די, ממש לא נחמד מצדי)
שיר נחמד, אהבתי את השילוב של 'הבעיה האמיתית', 'ממש ממש', ו'נורא נורא' עם 'פשוט'. רפואה שלמה לזרת.
[ליצירה]
'זו שכונה נחמדה, כמו שאתם יכולים לשים לב'
קצת ציניות, קצת יותר דיכאון, קצת רחמים והרבה דמיון. אם יש לכם סבלנות וזמן - שבו לקרוא, אם לא - אז בפעם אחרת.
שימו לב - למוכר הפוצח בשיחה, לא מתוך נימוס או סקרנות, אלא כממלא את חובתו בהתלהבות. לצמאון החברה ושאיפת ההתבודדות של הסופר. לגברת הנינג שהיא מספיק צעירה כדי לרצות לחיות ומספיק זקנה בשביל לוותר על המבוכה. לנסיך מהאגדה, שבגלל אשה שקע ביאוש ובגלל אשה נזכר בתקווה. לכותרת - 'השכן', שבסיפור הזה היא מילה נרדפת ל'זר'
בברכת 'לחיי הספרות בהתהוות'
לילה טוב
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
רעיון נחמד. לא הרבה חושבים על דרך אמצעית בין גן עדן וגיהינום. חרוזים ודימויים יפים, והצורה החוזרת עוזרת לקלוט את הרעיון. (נראה לי שהתכוונת ל'עיניך עצום' בסוף)
[ליצירה]
אה, אני מכיר את זה. זו לא התנתקות, כל מבט מבטל הוא עוד סיב בחבל שקושר אנשים, ומונע מהם להתרחק או להתקרב. גם לי ולאחותי יש כמה כאלה (ששמתי לב אליהם, אני מתכוון. אלה הכי עקשים)
כתוב יפה, מעט 'זריז' מדי (לא כולם מכירים את אחותך כמוך) אבל מדויק וברור.
[ליצירה]
נסיון מעניין לכתוב שתיקה. הסיום קולע, אבל אני מרגיש שחסר תוכן לפניו. אתה מאיים\מבטיח לשתוק, ומציין שיש לך מה לאמר, אבל לפני שמתעוררת תחושת הפסד (מה יש לו לאמר? אולי כדאי לבקש ממנו רמז?...) אתה מפסיק והולך.
חוצמזה - אפשר לוותר על 'אני' בתחילת השורה הראשונה (או להפוך אותו לשורת פתיחה) ואז המשקל מסודר יותר. נראה לי שאפשר לוותר על ב' היחס בשורה השלישית - 'לבי יישאר סגור...'
מועדים לשמחה
תגובות