מטאורים זוהרים
נושרים אל חיק
כוכב ארץ
הם מאירים אור נגוהות
המדבר בשם מה
פעם גם הם היו
חלק מכוכב
ששת המיליונים
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזק, טראגי וסוער כנפש האדם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יא נפקא! [ליצירה]
- [ליצירה] ממלכת הקוטב והכפור, עולם מושגים לבן ושונה לחלוטין מערי הפז מוצפות השמש והחיוך ממש מכניס לאווירה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- בעזרת השם שיהיה כך כפי שאמרת שנה טובה :-) ומתוקה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ומה עם זיו מאפרות תחת רמץ הסיגריה? :-) צחקתי אהבתי את היצירה [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לאה ! כבר תיקנתי [ליצירה]
- [ליצירה] הוי זה כל כך עשיר ומלא טעם! אילו תיאורים! השורה האהובה עליי היא: עֵינֵי האִזְמַרְגָּד נֶעֶצְמוּ מֵעַצְמָן [ליצירה]
- [ליצירה] אילו היה לי כסף אילו הייתי תלוי ברצוני אילו הייתי נזכר אולי היה שמי מתנוסס על כריכה... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ונוגע,מתגלגל וזורם בלאט [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חברים :-) השיר יכול להתפרש הן בהיבט הרומנטי והן בהיבט הלאומי -כארץ עזובה המחכה לבנה. אם שמתם לב אין כאן תיאור של סביבה מעובדת אלא תיאור של טבע כמעט בתולי שמחכה לעיבוד: שדות בור ובר, נחל זורם בלאט ותפרחת אביב [ליצירה]
תגובות