איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, כמה שהקטע הזה מתוק.... כל כך הזדהיתי, אם כי מלאך הכרית שלי היה נוהג להפנות את אצבעו המאשימה דווקא בשיעורי לדון. כל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק, כל כך עצוב הקראתי את השיר הזה עכשיו לאמא שלי שתחי', והיא אומרת שמה שעצוב זה שיש הרבה כאלה... ישר כח שהבאת את זה לתודעה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. רעיון יפה. אם כי היה לי עמוס פרטים, אולי כדאי לשים רווח של שורה וחצי אבל יכולהיות שזה רק בגלל השעה המצאורחת שקשה עלי הריכוז. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אח... הגבורה שבחסד... ממש לתפארת... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את ההקבלה 'אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין'... ויש משהו מנקה בהקאה הזו, גם אם לרגעים היא מלכלכת. ויש משהו מטהר בבכי הזה, גם אם לזמן מועט הוא מרטיב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, בעיקר בגלל שזה לא המשיך במסלול צפוי של 'אהבת המזדהים'. כתיבה טובה שממש מעבירה את המחשבות. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. קצר וממצה. אחד השלבים שחייבים לעבור בחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] לא! רק בלי תרגום. לא הבנת, אז לא משנה... התרגום עוקר את העצמיות, הוא חיקוי אפרפר ועלוב. על אף שיש בו פתח להבנה. מי שלא הבין- שלא יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, אם כי נראה לי שזה לא מספיק "מתייפייף" כדי להיות שיר. נוטה יותר לכיון ה'מונולוג'. מזכיר לי שתמיד כשיש קשיים , אפילו קטנים, יש ענין להזכיר לעצמנו שתכל'ס- בשביל זה אנחנו כאן... מה קוראים אותו "אדם לעמל יולד", 'סיסמתי' ככל שישמע, ההתמודדות מול הקושי- היא, היא המטרה. (שמעתי מהרב טל , ואהבתי מאד) אז איך היינו אומרות באולפנה? "שנזכה"? שנזכה... נ.ב. אהבתי את ההקבלה של -אור גדול, חיוך קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך אותנטי, מעביר את הכאב בפשטות זורמת ומחממת את הלב. בשורוטובות! [ליצירה]
תגובות