גם אם יכחישו את השואה לא יוכלו להכחיש את נס תחיית השפה העברית, ולא יוכלו להכחיש אותנו, אותנו הדוברים בה.
חג פסח כשר ושמח.
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו. חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם. אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית. באהבה גדולה ממני, אודי [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן ופרח, למה ? כל המוסיף גורע. משפט אחד שאומר הכול מבלי לפרט את מחשבותיי האישיות. ולכן שמתי כ"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] מתחיה -לגאולה. למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם. דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים. במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה. וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת. לברוא גאולה טהורה לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה... ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת. מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] ברצוני להודות לרחל פינקל מהצוות של "רבמילים" על סיועה בניקוד, ובאיתור מילים. התלבטתי בשורה "הא לך לחם" ושאלתי אותה איך מנקדים את המילה "הה" והיא העמידה אותי על טעותי, כי מדובר ב"הא" וגם את הניקוד העבירה. איפה האנשים האלה ? הם המסכת הנסתרת התומכת במציאות היציבה ... ולא נשתפך [ליצירה]
- [ליצירה] "דמו דוהר לשוא במיתרים" איזה דימוי. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לנפקא. מאז עברו שנתיים ואתה צריך לראות את הגינה שלה עכשיו. העציצים רוקדים ויש כאלה ששלחו שורשים דרך נקב התחתית לאדמה. והכל בעציצים בגינה אחורית בתל אביב דפעם בבית בדמי מפתח באוהאוז מחודש. והכל בחצר האחורית. נסתר. נדמה לי שהנסיך הקטן הוא שאמר שהדברים המיוחדים ביותר הם הנסתרים מן העין ? [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם.סיפור מוזר יש מאחורי התרגום הזה. פנו אלי במקרה בשאלה מה תרגמתי של דיקינסון והתברר לי שאת היצירה הזו תרגמתי מזמן אך לא שמתי באתר הצורה. זה הפליא אותי ושלוש פעמים עברתי על היצירות ולא מצאתי. אז התקנתי. אני אוהבת מאוד את אמילי דיקינסון, שכתבה מכתבים לתבל שמעולם לא כתבה לה בחזרה, מכל מקום לא בחייה. ובמותה התגלה חדר מלא פתקאות עם יצירות במגירות. אבל היא הייתה אישה חזקה ונורמלית ובעיני סמל ליצירה נקייה מהשפעה של מדיה ואנשים אחרים כי הא חיתה די בבדידות וללא השפעות חיצוניות. כ"כ הייתה אישה מאמינה כך שיצירתה יפה ונקיה.ושלישית - יש לקחת בחשבון שכתבה בתקופה שעוד לא הייתה מסורת של נשים שכותבות. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. אם כי מסתובבות שם אתן המילים ... הכוכבים... הלילה... שיר הגבר אל הגברת ... והמילה להתמוסס או להינמס...(להפשיר)... il mio bacio sciogliera (פעם למדנו איטלקית... איני ממש יודעת היטב אך יש מחשב ומתרגם בבילון וכולי ...) מכל מקום יפה היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הסיפור על השם הוא כל מה שאנו יודעים על בן אדם. סבי ז"ל שמעולם לא פגשתי, ושמו יעקב, מסתבר שלא היו לו ילדים שנים רבות. הייתה לו רק בת אחת. והוא התנדב להיות שמש בבית כנסת. איני יודעת אם בבוכרה או באפגניסטן. מכל מקום, הסיפור הוא שיום אחד בא לבית הכנסת איש, מגולח, אבל כנראה יהודי, והסיפור היה שהאיש קצץ לעצמו את האגודל (או את האצבע המורה ?) כדי שלא יצטרך לשרת בצבאו של הצאר הרוסי (שאז יאכל טריפה וכל מיני מה שהיה אז). וקראו לו "נפתלי". וסבי אמר: אם יוולד לי בן, אקרא לו: נפתלי. ואכן - שלושה בנים נולדו לסבי והבכור, נפתלי, היה אבי ז"ל. ואבא סיפר לי פעם את הסיפור הזה. משמע - הייתה לסיפור משמעות עבורו. וגם נפתלי האלמוני היהודי המגולח למשעי שקצץ את אצבעו כדי לא לשרת בצבא הצאר - ומי יודע מה עלה בגורלו - גם הוא מסתובב אצלי ואולי ימשיך הלאה בסיפורים אם משהו יימשך מזה כאן. ולילדיי לא סיפרתי ... [ליצירה]
- [ליצירה] כן זה שיר שמחה לחברתי עדנה שמופיעה גם ביצירה "הפיות שבו לבית של עדנה" [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי חיים החבל על שמים שהיו כחולים ? החבל על שירת ימי עלומים ? חבל רק על בעלי לבבות ערלים עיניהם עפר ובחייהם מתים [ליצירה]
תגובות