[ליצירה]
כאילו שאפשר בכלל
להפריד.
חורבן הוא חורבן הוא אסון.
מצאו לי אחד מאנשי גוש קטיף, חבל עזה או צפון השומרון שיכולים לשכוח ולהשאיר מאחוריהם את סאת-ייסוריהם, גלותם, בשל העובדה (שאמורה להיות מובנת מאליה) שפרנסתם אולי תשתקם עם הזמן.
הנסיון לחבר בין הדברים כמשוואה - גירוש שווה נזק כלכלי; הנסיון להפריד בין הדברים - הלך הבית, הלכו החיים, אך החממות הגיעו; מגעילים אותי. או יותר נכון, מביישים אותי. הזהו אדם?
[ליצירה]
על אלה אני בוכייה.
איפה היצירה שלך על רציחת חמישה מבני משפחת סחיווסחורדר ב'סבארו' לפני שנתיים? ובני הזוג לוי בשבת האחרונה? וההתעללות בלוחמי הל"ה ובגופותיהם? וטבח חברון תרפ"ט? פרעות תרפ"ט בכלל? נשמע אותך לגבי האכזריות הבהמית המדהימה שבהשארת אוהביו של רון ארד ויתר שבויי צה"ל באפילה לגבי גורל בנם במשך כל השנים הללו.
רצח קובי מנדל ויוסף שירן - שומו שמיים!!!
אתה עוד פה?!?
כל אלו דברים חמורים בהרבה, הו, בכל כך, כל כך הרבה, שאין להשוות.
והם רק קצה קצה של רשימה ארוכה מנשוא וסבול.
אי אפשר, אסור, להתלונן שאנחנו לא-מוסריים בלי להתלונן על הצד השניץ לעומתם, אנחנו מלאכים. מלאכים מפגרים, התאבדותיים, אבל מלאכים.
אם אתה רוצה לקבול על מה שאירע לנו, קבול. אך הבא את כל מה שאירע לנו, לא רק את ההשלכות המוסריות.
[ליצירה]
אז ככה:
אם תפתח בתהילים נ"ט (בפסוקים ז' ו-ט"ו), תמצא את המקור למילים. המלך-המשורר הג'ינג'י מדבר על התקופה האחרונה ממש בגלות (הלילה, הערב), לפנות הבוקר - הוא שחר היום החדש, היום שכולו שבת, הגאולה. (הדימוי הזה מופיע גם במזמור צ"ב - "בלילות" יש לנו רק "אמונתך"; "בבקר", מנגד, נספר "חסדך" - שבו האמנו).
[ליצירה]
לכולכם
תודה.
איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...)
שי, תודה רבה...
חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי.
בנימין
[ליצירה]
יווו....
נפלאותיו של הסוכן האישי! בלי טרחה, בלי עצבים. גם אני הייתי מאוד מאוד רוצה פגיעה אחת בלב שלא ארפא ממנה כל חיי... קראתי את ההקבלה נכון? :):)
..."בעד! בעד!", נשם בכבדות, "הגעתי בזמן?? בעד!!"
(נשם כאילו...?)
תגובות