עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מקסים.
מהתמונה הגדולה של מכתשי הנגב אל התמונה הקטנה של היחיד.
המצלמה עוברת מהמכתש -הדבר הכביר ונאדר ההוד. ואז לקראת שני הבתים האחרונים מתמקדת בו- ביחיד - ההולך ושר.
:-)
תגובות