ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
עגילות נפלאה
הנמשל של קיבוץ הגלויות ממש "מתעגל" ומתבהר לאורך היצירה. אבל, מאוד מעניין- למה דווקא עיגול? אולי כיוון שאנחנו, בתור עם- יותר מדי מעוגלים? יותר מדי וותרנים? מסתגלים יותר מדי מהר להשקפות זרות ולתרבויות שונות? מכל מקום- יצירה נפלאה. אהבתי, החזן.
[ליצירה]
כפי שאמרתי
סגנון אלתרמני במיטבו (וגם מזכיר קצת את שירה של תרצה, ביתו- "כבר ערב, העיר אורותיה החליפה" וכו'. אבל אולי תנסה להיות גם קצת משוררים אחרים? אולי קצת יהודה עמיחי, קצת פנחס שדה, או אפילו גם קצת נתן זך (השמאלני להחריד, עוכר-ישראל וכו')? הצעת-יעול תמימה, החזן.
תגובות