צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
[ליצירה]
צריכים היו לבכות
אז בכיתי.
שלוש פעמים קראתי את השיר.
שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת.
האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות.
שיר מצוין. מחלחל בעדינות.
[ליצירה]
רק רציתי שתדע
שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות.
אני כאן
ואני קוראת ורואה את היצירות שלך.
והן נהדרות בעיני.
אחת-אחת...
סוערה.
[ליצירה]
מספר מילים
סיפור מורכב שמעלה כמה וכמה נושאים כבדים ביותר ובכלל זה הבטים מוסריים. אני מניח שלכן נכתב גם פה.
אולם בניגוד לסגנון כתיבה נפוץ של סיפורים כאלה, ניכר שסיפור זה נכתב מתוך שימת לב לכל משפט ולכל שם.
מכאן האפשרות להפוך בו ולהפוך בו.
תפסתי את האירוניה המרה במשפט: "את לא יכולה לעשות כל מה שבראש שלך". עדיף היה לא לפרש אותו והמבין יבין. ומי שלא הבין- הפסיד. קישון כבר כתב על הסופר שמוכרח להיות בינוני אחרת איש לא יבין אותו.
[ליצירה]
|*****|
רבה הדאגה ליצירות אמנות פן יופצצו
אך יצירות אמנות של טיפוחי עוללים
על קירות וכבישים ירוצצו
אולי זה לא בסדר לחשוף את מחשבות המחבר
שבחר רק לרמוז
אבל מה יעשה אדם והזעקה גדולה עדיין
הצביעות עדיין מטרפת את הדעת
גם רחוק וגם קרוב וקרוב מאוד
[ליצירה]
עצוב לי
הנוער כאן לא שמע על העיירה היהודית הגאליצינית המעטירה גובורואי שמאבק. (govoroy shmavek)
דומי שמנדלי מו"ס עצמו שהה בה כמה שנים וכתב בה טיוטה של אחד מסיפוריו.
איך אמר ברל "רצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו עמי ארצות".
העיקר שהם מרוצים מעצמם.
נו.
תגובות