ועוד אני מתגעגעת
לחורף.
שם יכולה נפשי
לתהות על קיומה.
כל געגוע
הופך
לגל זיעה
לענף אחיזה
למילה מיותרת.
ועוד אני מתגעגעת
לחורף.
לטיפת גשם רטובה
לדמעה מלוחה
לענן אחד שחור
שיודע.
שם יכולה נפשי
לתהות על קיומה.
יולי 2003
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
תגובות