טוב לי באפיק נחלי המוגדר
המסודר
הישר
הזורם על מי מנוחות לְפָנַיי--
ולו בשביל חורף אחד
גשום במיוחד
שבו אני עולה על גדותיי.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא, לאאא ב"ה אני חולקת עליכם: זה לא שהיא בוחרת דווקא אפיק מסויים ומוותרת על כל האפיקים האחרים. לא. היא יכולה דווקא לעבור בכלמיני אפיקים. הרעיון הוא, שהיא לא רוצה סתם לזרוק את עצמה בלי הגדרה, היא לא רוצה להיות בלי אפיק, היא רוצה שבכל מקרה יהיה לה אפיק מוגדר ומסודר. ומה היתרון באפיק כזה? שהוא יכול להיות ככלי, וגו' (ע"ע תגובתי הקודמת). [ליצירה]
- [ליצירה] - פשוט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, את משוּ. (או בקיצור- מה שהיא אמרה..). אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי אחרת ועשה לי ממש טוב, הבחירה בעיני אינה מקרית, אפיק נחל מוגדר, מסודר, ישר, אמת ששלושת המילים שמתקרבת השתמשה בהן מסמלות את הקיבוע המדובר, אך היא בחרה באפיק נחל, זרימה פשוטה, כביכול במסלול קבוע ולא משתנה, ועם זאת, הוא נחל. מקור חיים, שופע הפתעות, המערב בתוכו גורמים נוספים, אני מדמיינת בעיני רוחי את התנהלותם של מי אפיק זה, הזרימה לאורך מסלול ידוע מראש, אך הדרך... מפגש מרתק בין דגים שהופיעו פתאום, כפות רגליהם של מבקרים, אבנים שנוספו, סלעים שנשחקו, עלה שנשר וכל ההתרחשות בגדות האפיק, התרחשות אינסופית מרגשת על אש קטנה. ואז, התעצמות. אלמנט נוסף ומשמעותי שיוצר חוויה חדשה מסעירה. נפלא! התנהלות רגש האדם בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר כל כך נפלא.. תפסיקו לנתח כל שיר.. תנסו לקרוא ולהנות... היו שמחים.. ומתקרבת, המנוי שלי עליך מצדיק את עצמו.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני הבנתי כמו מילון. זה היה נראה לי שנתנת תחושה שטוב לך עם האפיק הזה אבל בצורה אירונית, גם בגלל שהוא תלוי בגשמים= סממן חיצוני- כמו שאמר מילון, וגם בגלל שלפי השיר כל החיים שלך הם בעצם בשביל הרגע הזה שהאפיק יעלה על גדותיו וזה חבל לפספס חיים שלימים בשביל רגע אחד מסעיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הרי כתוב: טוב לי באפיק נחלי המוגדר המסודר הישר הזורם על מי מנוחות לְפָנַיי-- ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותיי. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם הזדהות אישית קטנה: ב"ה "ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותי.." אמנם השיר הזה לא כפשוטו, אבל דווקא אצלי, משומה, אני באמת עולה על גדותיי בעיקר בחורפים... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חש כי לא הסברתי אותי כראוי. או, לחלופין, לא הסברתי אותי כלל. "המוגדר המסודר הישר" מכאן משתמע, כי אין את מעוניינת בשינוי פנימי "ולו בשביל חורף אחד גשום במיוחד שבו אני עולה על גדותיי." אלא בשינוי חיצוני. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אבל- לראות את המסלול המדויק של החיים, רק בשביל ההנאה שבפריצתו?? (אם הבנתי נכון....) כאילו- למה לא.... להגדיר את הדרך כשונה- מראש? [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו. מוצלח במיוחד. למה כל דבר אתם חושבים שזה פוטושופ? זה משחק עם הפוקוס בזמן הצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כבר קראתי את השיר כמה וכמה פעמים. וכל פעם מחדש שאני קוראת, אני חושבת לעצמי כמה שאני לא יודעת לכתוב... [ליצירה]
- [ליצירה] ... באשר לניקוד, אני מבינה שזה מפריע כאשר הניקוד לא נכון-- עובדים על זה ברגעים אלו ממש (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, נעם, ממש אהבתי את המכתב. נגעת בנקודות הנכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, אבל זה לא חרוז. זה לא נגמר ב"רים". זה לא אומר שזה רע, אף אחד לא קבע שהכל חייב להתחרז, פשוט ציינתי שאני לפעמים קנאית לחריזה (על חשבון המשמעות? לא יודעת. אבל אני מכופפת את המשמעות כדי שתתאים לחריזה, כי זה ממש חשוב לי), ואני בטוח הייתי חורזת את זה, איכשהו. אבל עזבי, תתעלמי.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד. ומופלא איך אנשים כמוך (נאמר בהערכה כנה מלווה בשאט-נפש :) מצליחים להוציא אחלה סיפור מדבר כזה חסר-משמעות כמו סנייק בפלאפון.. (: עלה והצלח. מאחת חסרת קואורדינציה, שכל הסנייקים שלה נגדעו באיבם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו. כתוב מעולה. וצובט... ): [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. אני לא רואה את זה כך. קודם כל, אף אחד לא שולל את הרעיון של "תפילה מחוץ למסגרת"- בנוסף לתפילה הרגילה. להתבודד, לדבר עם הקב"ה, לצאת לשוח בשדה... אלה מושגים שדיברו עליהם כבר לפני הרבה שנים.. וגם ריקודים בתפילה זה לא דבר שהרב קרליבך המציא. וזה מצויין לדעתי. אבל.. קודם כל, עניין התפילה ביחידות, תפילה אישית- זה טוב, אבל זה לא מספיק. ביהדות החשיבות של הקהילה, של היחד היא מאוד מאוד משמעותית, וגם אם נראה שלכאורה היה אולי הרבה יותר טוב להתפלל ביחידות, להתכוון ולהתרכז כמה שרוצים- צריך להתפלל במניין. והמניין מקבע. ואני לא חושבת שיש בזה רע. כן.. צריך לתת מסגרת לדברים, תפילה קבועה מתוך סידור, במניין, בבית כנסת. ככה זה החזיק מעמד אלפי שנים... ברגע שתפזר את זה לכל רוח (תרתי..) לא יישאר מזה כלום אחרי זמן מועט מאוד. בחסידות מדברים על "אש שחורה" ועל "אש לבנה". האש הלבנה זו הרוח, הנשמה, הכיסופים, הרצון להתדבק בבורא... והאש השחורה זו המסגרת, המצוות, החוקים, ה"קיבעון" כביכול. ואי אפשר לזה בלי זה. התורה כתובה באותיות של אש שחורה, על גבי קף של אש לבנה. ובין האותיות השחורות, שממסגרות ונותנות את הכיוון המתאים, נשאר מספיק מקום לאש הלבנה להתפרש, ליצור, להתעלות.. צריך את שני היסודות האלה, בכל דבר וגם בתפילה. תפילה ללא כוונה לא שווה כמו שכוונה ללא תפילה לא שווה. ואתה יודע מה, לפי ההלכה דומני שתפילה ללא כוונה בכל זאת שווה יותר. כלומר, להתפלל צריך. בכל מקרה. כי האש הלבנה תמיד קיימת, גם אם היא נחלשת היא תישאר. אבל האש השחורה זה דבר שאסור לאבד אותו בשום אופן... [ליצירה]
- [ליצירה] ... לקח לי זמן, אבל עכשיו אני מבינה את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. עשיתי כולה שני טסטים (ועברתי בשני, למען הסר ספק). זה היה אחרי שעזבתי לאנחות את המורה ההוא מפ"ת, ועברתי למורה מצויין באריאל. עברתי אצלו טסט אחרי 14 שיעורים. (שזה כלום, בהתחשב בזה שהוא היה צריך למחוק את כל הרגלי הנהיגה הגרועים שלי, וללמד אותי לנהוג מחדש. ממש הכל מהתחלה). ו"קצף צהבהב סמיך", נו מאיפה? אפרים קישון, מכיר? אם לא, אף פעם לא מאוחר. [ליצירה]
תגובות