אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
אהבתי את הרעיון
של המקום שבו ממשיכים כל הדברים שחדלו/נשלמו - להיות.
הזכיר לי קצת את השיר, שאיני זוכרת את שמו, המתאר ליקוט של שירים שהיו, ובסופו השורות: "ואותו שמאז נעלם ולא שב אהבנו מאלף גוון".
[ליצירה]
מדהים מדהים
מדהים.
צמרמורת אחזתני!
אמן כן יהי רצון.
איך שאתה כותב, נעלול, ואיך שאתה חושב ומכוון, נעלול.
משהו.
משהו.
אכפת לך אם אאמץ את הנוסח, ואתפללו גם בעבורי?
שנה טובה!
תגובות