אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
אכן, ענק!
כמה שזה מצחיק, ככה זה נכון, לצערי.
ואני חולקת על סוערה, במחילה, מאחר והקטע הפסיכוסופי הזה - מנסיוני - שמור בעיקר לגברים. אנחנו, הנשים הסתגלניות להפליא ממהרות להפנים את האמת הכואבת, שנסיך - שלא לדבר על סוס לבן - אינו קיים. הגברים, בחלקם הלא קטן, מסרבים, פשוט מסרבים, להפנים שכנראה אין סינדרלה/רפונזל/שלגיה, ומצפים לזבנג שיכריע את ליבם הדואב ממבט ראשון.
אבל זו טענה שאני יודעת כי היא טעונה ביסוס אמפירי.
אשוב למעבדה, ואנסה לבססה.
כך או כך - גדול!
[ליצירה]
כמה עצוב...
היה נדמה לי לרגע שאני מכירה את הדובר בשיר.
אבל רק נדמה לי.
אני ממש לא יודעת מה לומר לו, או לך.
נגע בי מאד, אולי בגלל שאני מכירה מקרוב אדם שעובר תבליכים דומים...
בררררררר, יש לי צמרמורת.
תגובות