משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... חחח, ענק! את שרוטה לגמרי, וזה טוף! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אויש, באמת. די. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, נראה לי שאתה היחיד במחלקה שמתלהב מהצ'ופרים של הפ"פ. |תוהה אם יתנו לכם לצאת לחתונה שלנו| [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו, הנה אחד שקרא יותר מידי של סילברסטיין (:. ובצדק, יש לומר. וקבל מחמאה: החיקוי מוצלח בהחלט! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל הזמן הייתי בטוחה שעומד לקרות משהו רע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הסגנון באמת מזכיר לי דליה רביקוביץ'. וגם "הן דמה בדמי זורם.." אבל אחרת. העימוד של השיר מאוד מוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ואם כבר הזכרת שזה שיר ולא תיאור מציאות, אז בתור שיר אני מרשה לעצמי תיקון קטנטן. ימי הנוראים. בלי הי' המיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה, אבל זאת באמת קצת חוצפה... (: זה השיר שלי... ומבחינתי - *כך* הוא צריך להסתיים. ואלה שורות משמעותיות בשבילי... [חוצמזה שאם אני אשתמש במילה "נבו" בשיר שלי, אני ארגיש כמו רחל המשוררת. לא שיש רע בלהרגיש כמוה, אבל אני לא כמוה...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... מתקשה קצת לראות איפה פה הדג.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוף, למה כשמנקדים את השירים החלוקה של השורות יוצאת אחרת? טוב, לא יודעת איך לסדר את זה, חשבתי שכשאני אקטין את הכתב זה יסתדר... אז תדעו שהיתה חלוקה אחרת. [ליצירה]
תגובות