הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאכול איתך גביע שלישי? זה מאוד נחמד לאכול גלידה לבד, אבל בשניים זה יכול להיות אפילו יותר... דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת האם הכוונה ממש רצח את כל העולם כמו -לא הבין שכל מה שנמצא בתוכו הוא עולם שלם, שמתוכו יש להפריד את הטוב מן הרע ולהמשיך ולשאוב כח ועידוד, גם אם קשה. ואם את עדיין פה: שאלה לדיון, למה כל המציל נפש אחת מישראל דווקא? מה, לגויים אין עולם פנימי?? [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שמכירים! ואוהבים! אין כמוך... כולה עבר חצי יומ. מה אתה מתלונן שאף אחד לא נכנס?!? תתאפק... ובכלל, מה שלומך יקירי? איך החיים? אני מקווה שאתה לא מתוסכל כמו שאתה נשמע פה... ואגב, אם אנחנו פה, אהבתי את השיר. הוא העביר בי.. תחושה קלה, של עונג (-: דנדושית [ליצירה]
- [ליצירה] לג'ורג ולגלי-ה, אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..." את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון. תודה על תגובותיכם, שבת שלום! נ.ב. גלי-ה, נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] לשמחתי הופיע הסיפור בתגובות אחרונות... שמחתי לקרוא! קליל וחמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא משוכנעה שהבינותי הכל... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה! בשביל מה אנחנו בעולם? הקב"ה כבר קבע מה קודש ומה חול. תפקידנו הוא: לקדש את עולמו... כל אחד בנפשו פנימה עושה את ההבדלה הזו כל יום, בעזרת הכוחות שד' העניק לנו בטובו.... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! ממש אהבתי... דבר גאוני היצירה אקראית הזה. אבל למה אני לא יכולה לשלוח משם תגובה??? [ליצירה]
- [ליצירה] כי סערת עלי, אחזיק את ידך, אחבק אותך ולא אומר דבר. כי מי אינו מכיר את התחושה, שאיש אינו מקדיש לך, דבר. השיר נגע בליבי. דנדוש. [ליצירה]
תגובות