הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת מילים פשוטות, אוהבת את האווירה של השיר הזה, שמזכירה חורף, שמזכירה להתגעגע... [ליצירה]
- [ליצירה] הרשי לי לצטט את עצמי...: "הזדהות -למצוא רסיסים של עצמך בהשתקפויות של אנשים אחרים...." אוי, זה עצוב כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] עד "מצאתי את עצמי קבור", מצאתי את עצמי בשיר. יש לך קצב מעולה, פתיחה טובה, ועניין שיצרת להמשיך ולקרוא. השורה האחרונה, די קוטעת את הרצף, אבל זה נראה לי קטיעה חדה מידי, כיוון שלא הבנתי אותה והיא שוברת את מה שבנית כל השיר. לדעתי אפשר להוציא יותר. השורה האחרונה עלומה מידי...לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את המשחק בין הגשמים לכנרת. אני מניחה שהשיר היה נקרא אחרת ללא ההקדשה. לפעמים זה מצחיק איך הקשר הופך מילים לטעונות כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... חזק ומחזק, אותי לפחות. אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חושך וכמה אור. יש בשיר הזה פיתולים גדולים שעולים ומסתבכים והולכים, אבל בעצם, הכל פשוט. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולקת על מי שכתבה מעליי.. ממש אהבתי את הקטע. דווקא התמימות, והשפה הפשוטה לכאורה, היא-היא זו ש"עושה את זה" חמוד מאוד וברור בהחלט. נ.ב. בניו יורק באמת יש בלאגן גדול... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם שמעון. הזרימה של השיר נושאת חן בעיני אבל אני מרגישה שיש פה הרבה שמות קוד או איזה דימויים שאני לא מצליחה לפענח. מצד אחד-השיר חסר מצד שני-זה קצת מוסיף קסם שזה אפוף באפלה... [ליצירה]
- [ליצירה] לנה!!! אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו ממש כאן... וחוצמזה החורף היוא באמת נח בשביל לזרוק עליו תמיד את הרגשות העצובים שלנו... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני לא מבינה מילה בפיסיקה, ואפילו בעזרת ההסבר אני לא בטוחה שהבנתי את הכל, ממש חמוד, אהבתי... [ליצירה]
תגובות