צו לצו
נותן אותותיו
קו לקו,
זעיר פה, זעיר שם
קו הפריחה יושלם
והטבע האומן
כצייר מיומן
מתווה את רזיו
חמדת נופיו
האחו במורד ההר
מצייר אביבו
עד דרך כוכבו
כשתגיע שעתו
ישנה נתיבו
והנה עולים פרחיו
עולים פרחיו
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
[ליצירה]
כה פיוטי, אהבתי את השפה הגבוהה ואת הזרימה של השיר:
נותר לי קצה שורש
בשפל הטוֹר
מעט מדבשו היה לו מלוח
וחֵבֵל הדשן
בִּבְכי ומספוא
היה אז ללב הדמים השכוח
[ליצירה]
עמוס עוז, שמאלני ידוע (ואדם הגון) כתב על ההשוואות הבלתי פוסקות בין ה"כיבוש" לבין השואה כי כל המשווה בין שני סוגים של רוע, הוא בעצמו שותף לרוע.
[ליצירה]
אה כן, הזכרת את מנשייה.
איזו מנשיה?
האם עיראק אל מנשיה שבכיס פלוג'ה שם, בחנוכה התש"ח נפלו יותר משמונים חיילים מחטיבת אלכסנדרוני?
או שמא במנשיה אשר בגבול יפו תל אביב? שם מצריח מסגד חסאן בק צלפו צלפים על לב תל אביב ופגעו באזרחים באופן מודע ומכוון?
תגובות