או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
אמממ...
אז נכון... הבחירה בדימוי ה... ספציפי הזה- לא בכדי.
אבל למרות תחושות לא נעימות שזה גרם לי- די עניינה אותי העובדה שהבחור מתייחס ככה לכתיבה שלו.
אז... כמה פעמים בשבוע יוצא לך לכתוב ככה?
סליחה על הגסות (החמורה פי כמה) בתגובה שלי.
הדבר דעיל חייב את זה.
ואני לא טיפוס פוריטני- אבל זה היה קצת יותר מידי...
סוערה, שאיכשהו חושבת שאתה דווקא כותב לא רע אבל ... נו, הבנת.
[ליצירה]
שיר מצויין
משקל, חריזה, תיאורים- הכל! ממש אהבתי.
וכמו מיגד גם אני מביעה עניין מיוחד במשפט האחרון. שגר נא לי מסרישי, ומהר, במחילה מכבודך העסוק.
[ליצירה]
:)
היי אסף!
א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה.
ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה.
ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לא יודעת אם רגש הקנאה
שאני חשה כרגע, מקורו בקנאת סופרים, בגלל סיבה אחת- יותר קל לקנא במישהו שאתה יכול לחקות/ להתחרות איתו.
זה פשוט משהו שהייתי רוצה להצליח להוציא תחת ידי- ויודעת שלא אצליח.
תגובות