[ליצירה]
שיר מאוד קשה. המסר שלו לפחות הוא מין האשמה טוטלית (לפחות כך הבנתי) לא הבנתי את הבחירה בכינוי אנשי גשם אבל בפניה לציבור שלם יוצא כאילו אתה יוצא בהאשמה כוללת ולא בטוח שלזה התכוונת.
[ליצירה]
"אחד? שמע ישראל! א-ח--ד!"
"וחוזר חלילה.
וחלילה וחס-"
"עִברים דוברי גוֹיִּית-"
ביטויים מעולים. אני ממש אוהבת משחקי מילים מהסוג הזה. אהבתי את הטקסט כולו- סוג של צעקה שנובעת מיאוש.
אבל בסוף יש טיפת תקווה.
הציטוט בהתחלה מאד תורם למשמעות.
[ליצירה]
מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.)
לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה.
[ליצירה]
שלום "זר בתוכם". השיר הזה ממש חריף וחזק! אבל אתה יכול להסביר לי רק את השורות:
"וחלילה וחס-
לעולם ועד
לא תהיה התנתקות. "
לא הצלחתי להבין את האמירה הזאת והקשר שלה לשאר. וגם: מה זה "או ז ה"? חשוב לי לקבל תשובה כי חשוב לי להבין את השיר הזה.
ממש תודה
כנפ"ש.
[ליצירה]
עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם...
(ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...)
מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.)
חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה.
שירך נגע בי. דנדוש.
[ליצירה]
חזק!!!
קודם כל "ונתנה תוקף" מדהים בפני עצמו.
ה-תפילה של יוה"כ מבחינתי...
והתוספות - משבחות את העניין לקריאה שלפני, נותנת נק' למחשבה ומקרבת את התפילה למחוזות ליבנו...
תודה!
[ליצירה]
הי, זר- זה יפה, כרגיל.
אבל אין כמו "עסקים כרגיל"... זאת היתה היצירה העשירית שקראתי פה בערך, ואז- אמרתי שהיא האהובה עלי ביותר.
מאז קראתי עוד, ולא שיניתי את דעתי.
[ליצירה]
תשמע.
הפגנת פה יכולת מצויינת לתאר תחושות רגשות ומצבים מורכבים בעוצמה וברגישות רבה.
משפטים כמו: "בשנים
האחרונות גיליתי שאני נוטה יותר ויותר לשבת באפלה, כי בחושך
אני לא רואה כמה שאת לא נמצאת איתי. פיתחתי גם חיבה לחדרים
קטנים. בצמצום הזה, יש סביבי פחות חלל שאת אינך בו."
"טורפת הנייר"
או "בעוד שתי דקות אקום, במפתח אחד אפתח
את הדלת ובמפתח שני אנעל את פני"
ועוד, הם פנינים של ממש.
אבל לדעתי יש פה בעיה והיא, שבדיוק כמו ב'סיגליות' התסריט הוא לגמרי לא אמיתי. בעצם זה מה שקורין בלעז גימיק, זה סיפור דמיוני לחלוטין שלא היה ולא נברא, שהרי לא במשוגעים עסקינן. כמובן שהבעיה שהוא מסתובב סביבה היא אמיתית, אבל התבנית עצמה דמיונית. אפשר לומר שזו פרסומת למוצר שנקרא: "שמר את אהבתך". לכן לדעתי האישית אם היית לוקח את הרגישות הזאת ויוצר איתה משהו אמיתי באמת, ללא הצורך הזה להביא לאבסורד, זה היה נפלא.
מקווה שאני מובן, זר
[ליצירה]
כן... העיקרון הוא דו כיווני, אבל בלי ספק הדוגמה המצמררת עליה בנויה היצירה- המילה הזאת ""שטחים"" (ולא ביקשתי "ערש האומה", "נחלת אבות" או "רגבי אדמתנו". בכלל לא. רק "יהודה ושומרון" ,זהו)- היא אחת מני רבות מאוד שמשרתות את הצד השמאלי של הגדה.. אה, סליחה, המפה הפוליטית. ואותי זה מ-ש-ג-ע---------------------
[ליצירה]
פעמיים הרב קוק
1. הרב קוק האב התעלף כששמע את החשבון האישי של הטבח ביהודי חברון ושאר המקומות.
2. קראתי פעם סיכום של שיעור של הרב קוק הבן. היה כתוב שם משהו כמו: "בשנת תקמ"ד היו הפרעות בז'בוניוב. נרצחו אז עשרות יהודים (הרב בוכה). וכו'."
מה שאני רוצה לומר הוא שהחשבון האישי והכללי הם שני קוים מקבילים.