עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
תגובות
אהבתי את המשחק של המילים אפשר לשמוע את הצלילים... יפה
פרח בר.
[ליצירה]
דיק לוש יקר!
אענך במקום ש"י:
המגל והפטיש - המגל מסמל את האיכרים
והפטיש - את הפועלים
אוורורה (השחר) - שמה של הספינה שעגנה סמוך לארמון החורף (מקום מושבו של הממשלה הזמנית אחר התפטרותו של ניקולס השני) ושממנה הבולשביקים פלשו לארמון וחוללו את מהפכת אוקטובר
להצטרפות - אני ממליץ להמציא את מכונת הזמן ולחזור כמאה שנה אחורה - או אולי רק להצטרף לעולמו הפנימי המרתק של ש"י
[ליצירה]
תודה על ההערכה!
לדעתי העולם בא לתקן פגם מסויים בעולם הרוח
שמציאות האדם הוא שיקופו (של הפגם דהיינו) בעולם החומר.
כלומר, האדם הוא היחיד מבין היצורים שמסוגל להערים על חוקי הטבע ולמרוד בהם (דהיינו לא להשמע לאינסטינקט) כלו' למרוד בקב"ה.
התורה, לדעתי, מדריכה אותנו להשמע לחוקי הטבע במצוותיה
(אם ההבנה של חולשות האדם, ועיין פשט הכתובים לגבי אסורי תגלחת של נזיר, לעומת כהן לעומת ישראל)
למעט המצוות הפולחניות (ואיני מתכוון לשבת וכשרות אלא לקרבנות מילה וכד') שבאו לחנך ולגבש את זהותינו כ"קהילת הברית".
ישנם שני סוגים של השגה אנושית את העולם:
ההשגה הרגשית-אינסטינקטיבית
ההשגה השכלית-מושגית
הראשונה, לדעתי, היא בלתי אמצעית, משום שבה מתבטלת אישיותו הפרטית של היצור ומתמזגת אם ידיעת אלוקים את עצמו.
השניה, לעומת זאת, היא "מסך" המסתיר את הראשונה והנובעת מהיותנו אנשים.
היא נובעת ממציאות השקר בעולם שדורשת ניפוי השקרי מן האמיתי.
החשיבה היא אחד מן השתים:
או הסבר החושים
או תעתוע בחושים
מאז "אכילת עץ הדעת" האנושות מזככת את המושגים מהאי דיוקים המאפיינים אותם על מנת לחזור למצב האינסטינקטיבי הראשוני.
תגובות