בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
מדהים.
מדהים ביותר.
אני חושבת שיהיה חזק יותר בלי שלוש הנקודות בסוף שתי השורות האחרונות. נקודה אחת תשאיר יותר חוזק. לפחות באחת מהשורות.
חוץ מזה, ממש יפה.
[ליצירה]
ככה הייתי רוצה למות.
(לא הלכתי והכל,
ובכל זאת. זה המוות המושלם.)
כל כך כל כך כל כך רומנטי. ועם זאת מקסים, נראה לי, גם בעידן הפוסט מודרניזם. זה יפה. מושלם, ככה.
[ליצירה]
לא, זאת. תחשבו שוב. זאת היצירה.
ואני שמחה שזאת זאת.
כי היא עם איחול לא רגיל לשנה החדשה (;
אבל גם סתם ככה, שיר יפה. אומר המון בקצת מילים.
(בואו נעשה את זה לאט: בלי היצירה הראשונה שם, היו 10007. בלי השנייה - 10006... בלי היצירה הזאת היו 9999, לכן איתה זה 10000.)
תגובות