גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
יש עצמה מאוד גדולה ביצירה הזאת. ישנם שני בתים: הראשון מבטא מערכת יחסים בסיסית בין בחור לבחורה (מתואר בצורה די שובניסטית - שהבחורה מאוהבת בבחור והוא שובר את לבה). הבית השני מגלה עוד יותר את הצד השוביניסטי, כשהוא מגלה לנו שהבחור מת להפטר כבר מהבחורה שמאוהבת בו.
האם הסיפור אמיתי? או שמא זוהי ביקורת פנימית על השוביניזם הגברי?
[ליצירה]
דוקא מפני שהקב"ה אוהב אותנו הוא מייסר אותנו - "כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלהיך מיסרך". צריך לחזור ולשנן ולהזכיר לעצמנו שכל מעשי ד' הם לטובה, ושהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבנו יחידו.
תגובות