[ליצירה]
"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
החש בראשו...יעסוק בתורה.
והחש בבטנו....יעסוק באמונה.
תורה(להלן משנה,גמרא,הלכות ושות') טובים לראש.
אמונה(להלן מוסר מחשבת ואמונה)טובים ללב.
ואין תרופה יותר טובה ללב כואב...מאשר להתרפק על אבא שבשמיים...בדוק עם ניסיון.
[ליצירה]
אביב וסתיו.
יפה כרגיל. אני נהנה לקרוא ת'שירים שלך.
במיוחד שנגעת ביסמין,שיבא,ונענע...
נדיר למצוא אנשים שמשתמשים בצמחים בשירים שלהם.
מזכיר לי פעם משורר שנתן לי עותק של שיר שהוא כתב על ריחו של הטיון הדביק(שיר מקסים-רק חבל שאני לא מוצא אותו..)
בכל מקרה... העלת לי חיוך.
[ליצירה]
אלי
ברוך הבא לאתר, בתקווה שהשירים הבאים שתכתוב
יהיו יפים ועמוקים כמו זה.
כל אישיותנו כטירה עתירה.
מלאת חדרים, מרתפים אפלים,
ועשרות "מעברי סתרים".
זכרוננו עצמו בנוי מגרות מגרות
(אנשי המחשבים ביננו מכירים את זה כרג'סטרים)
אם יכולת קיבול מדהימה,
אם נכנסנו לתוך חדר בתוכנו,
צללנו לתוך זיכרון שרק ממשיך להכאיב...
דלתות החדרים הם כמו דלתות בבית מלון,
בשביל לפתוח.. צריך מפתח,
בשביל לסגור... מספיק רק לטרוק.
אל נברח מזכרונות הרודפים אותנו,
אל נחפש "מעברי סתרים"
כח עצום נמצא בתוכנו..
לסגור דברים, הנאבקים להשאר פתוחים..
[ליצירה]
אתה מזכיר לי את רובין הוד...
יפה ונכון,אין שחר לבעיית העשירים/עניים.
לעד חלק רק ירוויח...וחלק ימשיך לחפש את לחמו.
הכאב עמוק,אך כל שנותר לעשות...זה לכתוב.
נ.ב.
רק אל תתחיל ללבוש געטקס..
[ליצירה]
לא נבהלתי, רואה אני אותך מסתרקת מבעד לחלון, שיערך גולש על כנפי הרוח, עוטף את צווארך כצעיף.
בואי, לחשתי לך, ונסחפת עימי לעבר האביב.
פוסעת את אחרי עקבותיי, נצמדת את לרגש רוחי,
פחדתי, ועזבתי אותך מוכת רוחות,
בורח משמש בורח מצילי.
ואלייך נסחף אני גולש מעונה לעונה,
עד החורף יגיע ואגלוש לחלונך,
ציפור חורפית לבנה.
תגובות