[ליצירה]
מדהים!
כמה רוך, כמה עדינות יש כאן! זה ממש שיר רוחני -
כשאדם נותן את עצמו לשאת את כאב השני ביחד איתו, זה פותח פתח לריפוי עדין, איחוי, ולבסוף גם להתמרה רוחנית, כשמ"את שתינו עוטפת תפילה אחת", מגיעים לשמיים עצמם שנפרשים כמו חופה, ול"וכבר שתי ידיים/חובקות עולם".
מקסים!
[ליצירה]
- מה שתואר פה זה המקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הוא נכנס לתוך החנות הוורודה ביותר, הצועקת ביותר, הקיטשית ביותר שהוא רואה - וקונה שם את הכרית הורודה ביותר, הצועקת ביותר, הקיטשית ביותר שהוא מוצא - כי הוא חושב שזה מה שנשים אוהבות . ואת צריכה להעמיד פנים שאת אוהבת את זה!
תגובות