עִרְיוֹנִי
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! עומק שדה מעולה, למרות שאולי היה כדאי לסגור עוד טיפה את הצמצם, כדי שגם קצות הפרח [החוטים הלבנים] יהיו מפוקסים. צבעים יפהפיים. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, רק חבל שהלמעלה קטוע. מה זה..? [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה - זה פרח שנקרא עיריוני והוא פורח בצפון הארץ. זה לא חבל שהלמעלה קטוע כי אז היה יותר מדי שטח מת בתמונה והיא היתה נראת משעממת. העיקר בה הוא התפרחת הפתוחה ועל כן היא מצויה במרכז התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו חדות וצבעים מודגשים! יש לי חולשה לתצלומים מקרוב כל כך... הצבע והטישטוש של הרקע מתאימים מאד, אבל התאורה טיפה טיפה טעונת שיפור.. תצלמי עוד! בהצלחה המונית חלמונית עומר [ליצירה]
- [ליצירה] עומר- תודה! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת. אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח. ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה. תודה : ) [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובות של קודם... נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממליצה להגדיל את התמונה על מנת שנוכל להתרשם ממנה כמו שצריך.... בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] אי [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור יפה ובנוי טוב. ממש אהבתי את הרעיון ואת השימוש בניגודים בין טהור וטמא. (הקפיצות ממש הוסיפו לזה.) היה מוסיף אם הייתי מרחיב מעט את היריעה בעיניין הבן (המצורע) זה קצת חסר בסיפור. בנוסף הסוף לא ממש ברור.... לסיכום: נהנתי מכל מילה. :) בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך אנושי! יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק. את ממש נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם דינה, למה מטומטם? ( ; [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעתה יש לאמור: גוש קטוף. כתוב קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך" (גשש מפורש) אין רע בבכי, הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין, הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה. לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך, להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות. אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי כל כך. אני מכירה יותר מדי אנשים שהרעל עלה להם לראש.... [ליצירה]
תגובות