אומנות לעם
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי. (מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי). ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש כ"כ אהבתי! הניגוד בין האיש המעונב והרציני לבין האבטיחים, המוכר הפשוט, והארגזים- השוק, פשוט אדיר. תרשי לי להתלהב. לא ראיתי בצבעוני אבל יכול להיות שכדאי לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] די עם מה? גם אני הקטנה חושבת שהשחור-לבן לא לעניין פה. והכותרת מצויינת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אין עניין ביצירה הזו לשחור-לבן. הציור שעומד ברקע כמעט נבלע, וחבל. זה לא הוגן כלפי היצירה, שאת האובייקט שעל שמו היצירה קרויה (!) צריך לחפש בין שאר מה שמצוי בחשיכה. זה חבל. בעקבות השחור-לבן השקיות הלבנות (משמאל לתמונת השמן המדוברת לעיל) מקבלות יותר פוקוס ממנה, וזה עוד יותר חבל. בכל מקרה, אהבתי את הקומפוזיציה, העמידה והתנועה של המוכר - גדול מהחיים. הצלחת לתפוס אותו ברגע מוצלח מאוד. טיפוסי. והשקיות הלבנות (בעצם, מי הבטיח לי שהן לבנות במציאות? לומשנה), הן יכולות להיות יצירה בפני עצמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תפיסה. למה לא בצבעוני? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא תומך ביוצרת וחושב שהשחור-לבן מוסיף. אמנם בהתחלה חשבתי שהשקיות קשורות לאומנות אבל זה היה מושלם עבורי כי נזכרתי בראיון עם מישהי שיוצרת דברים ממוחזרים למשל תיק משקיות ניילון [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עולה קילו בגין? "כל פעם שאני בשוק אני מצלמת" אם כזאת תמונה יפה ועשירה יוצאת למישהו בשוק, הוא בטח ממש מעולה כשהוא יוצא מהשוק... וזה שתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה זה מצויין, (בשונה ממה שכתבת, ערוגה.) מה שמוביל אותי לתמוך בגרסת הצבע,שהוא מה שבד"כ מאפיין שוק. (את הצעקות אי אפשר לתפוס בסטילס) בהחלט אהבתי את הטישטוש בתנועות של המוכר. (ותדרשי מ"מסגריית הכפר 039320939 אחוזים על הפרסומת.) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי- תיקון קטן- זה 190 בסוף ולא 990... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. יופי של שיבוצים ופראפזות. אני אוהבת שירים שצריך להכיר. (בתנאי שאני מכירה). רק המסקנה מאכזבת קצת. ערוגה מקליקה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס! (זאת הקריאה הראשונה שלי, איך הסגון שונה, ואיזה יופי, וכמה דיוק וכמה טמון בו-- וזה בלי לגעת בתוכן. ובקריאה נוספת- בבית השני משהו עוד לא מסתדר. אולי "אלף ושלושים ושישה ירחים, ואולי זה התוכן, ואולי- שוב לא לגעת. ) [ליצירה]
- [ליצירה] באמא שלי, אני לא כתבתי את כל שגיאוט הכטיב האלה!! מהתחלה: "זה בוא ניסע לספרד, יכול להיות שם נחמד" והגבתי אליו, מר חדש (שזה כמו המפלגה אבל לא) כי הוא זה שמזמין את בארי לשוב ארצה, אבל לא! בספרד הרבה יותר נחמד! (גם כשאני ערנית אני לא משו..) [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה, יש כזה ליונתן גפן, אבל אין ספק- שלך הרבה הרבה יותר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי ושי, get a room תוכלו לצרף עוד כמה ניקים כפולים שלך, יהיה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי, כיוונת לדעת יהודה עמיחי בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] החיוך שלה לא עקום! ברכת ה' עלייך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו! כמה ששקיעה זה נדוש, זה אפעם לא ממוצה ותמיד מפעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אחות של טל, קודם כל תגידי לאחותך להפסיק לצרוח :) ברוכה הבאה! אישית, אני מסכימה עם אלומותיו. וכבר שאלה רחל שפירא, למה רק חלק, קח כבר את כולי. כשתמצאי חיים במדבר, ותרצי את המדבר כולו , תדעי שמצאת חבר מהסוג הכי מיוחד שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] למה אנחנו טוחנים? בגלל שכל ההיבט הטכני בתמונה הוא בהחלט לא ברמה- התמונה מאובקת והחדות התפקששה- או בסריקה או בפיקסלים. אם קצת, שאני מעריכה את עקרונותיה ויצירתה, רוצה לפרסם תמונה, היא צריכה לעמוד בסטנדרטים מסויימים (התמונה, לא קצת), ואם בעידן הפוטושופ הרמה עולה, גם בהיבטים הטכניים גרידא, בלי התערבות בתוכן התמונה, אז גם התמונות של הלא מלטשים צריכים לעמוד בסטנדרט הזה. ובתמונה הספציפית הזאת זה לא קורה. וחבל. [ליצירה]
תגובות