איך היא ברחה,
הסוררת
פילסה לה דרך
מצאה מפלט
דמעה אחת,
מיותמת
פרצה מעומקו של
גרוני הנשנק
ופי צחק...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע- אי אפשר עוד לומר דבר על ההרגשה הזו- הקורעת מבפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] פאסון, ככה זה בחיים.... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם, היפ-נוטי, לך במיוחד , על התגובה הרגישה והמעודדת, רק שמחה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] למה?!! איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו! למה לעצור אותה? למה להילחם בה? אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי. אשרייך שזכית... שיר נפלא! רק טוב, ורק דמעות של אושר, היפ. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להגיב כאן ראשונה! זה מקסים, שונה, עדין, רגיש, מרגש, מעורר ונפלא. עם זאת צריך קצת הגהה- וווים מיותרים וניסוח מעכב לפעמים.... [ליצירה]
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי-זה ממש לא היה אישי... למרות שאני יכולה להבין את הלינק שעשית... תצטרך להאמין לי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! כ"כ עדין , מלא, רגיש ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] ובאותה שאלה וחיבוט עצמי עונה לעצמי בקול לא שלי הדרך אחריה תרתי, פרושה בתוך תוכי ושותפי הנצחי למסע, הלא הוא- עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וטוב שכך, עכשיו זה נפלא!!! אין מה להשוות. הכל מתחבר, כתיבה רציפה באותו סגנון, מעבירה את מה שכל כך היה חסר קודם. הנאה צרופה! שנה טובה יקירי! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב [ליצירה]
תגובות