פניך מנשבות בי שינויים
אני רוצה לעצום את עיני מעיניך
וללמוד תורה
.עוד שתים עשרה שנים
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איילה, מאד נהניתי מהתימצות שאינו צימצום. התחברתי מאד ממקום של אצילות לרצון ללמוד תורה, ולא הצלחתי להרגיש בריחה ללימוד במקום עשיה. וכי לימוד תורה מבטל עשיה? או שמא עשיה אין בה מן התורה? אבל הפלסף באמת לא חשוב לי, נהניתי מן הקטע. (ודעתך בהחלט מענינת). [ליצירה]
- [ליצירה] כשזה לרוות צמאון זה טוב, אך כזה לברוח זה חבל (-: (הייתי חייבת להכניס את דעתי האישית) משפט אחד חזק שמשאיר אחריו שובל מחשבה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר. יפה. יכול להיות שגזרת זאת משיר שהחלטת לנטוש? ביטוי מרשים בהחלט. כתיבה טובה. --- רק עוד קצת, עוד מעט, עוד שנה או שנתיים - תספיקי להשלים את הש"ס פעמיים. --- כמיהה טהורה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים. אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה שווה כשמפרשים? בהתחלה הדובר הלירי היה אמור להיות הבחור, אך זה נותר פתוח להרגשת הקוראים. יש כאן שימוש הפוך בסיפור רבי עקיבא ורחל- רחל שולחת אותו ללמוד תורה מרצונה, וכאן יש רצון של לימוד תורה כבריחה, רצון ללמוד במקום לעשות. (זאת לא רק ביקורת.) [ליצירה]
- [ליצירה] אל תפחדי מפנים חדשות, לפעמים יש בהן הרבה ברכה. המוכר והישן נראה אולי יותר בטוח והחדש מאיים, אבל החדש גם יכול לקדם אותך הלאה. סליחה אם הדברים לא במקום או לא שייכים. פנחס [ליצירה]
- [ליצירה] חזק חורט, ומוכר... רב-משמעי, שנשא אותי למווזות רגש שונים... אחד מהם, התבגרות [ליצירה]
- [ליצירה] מה ללמוד תורה? באולפנא למדתי מספיק, פעם אחרונה שפתחתי ספר הייתה לפני ארבע שנים בערך... [ליצירה]
- [ליצירה] יוהו! באמונה קורע! אנו כולנו תקווה כי תהיה לך בהצלחה בגבעות השומרון, בההההההההה... שבוע טוב וד"ש חם, עלה והצלח, ממני ומכולן. מאיר חיים מוסר: יצחק שיהיה לך שבוע טוב!!! שתדע לדבר קשקושיתבלבושית ועוד הרבה שפות (שפם)שתוכל לדבר עם גובלינים!!! אחיך מאיר חיים הדואג האוהב והחמוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, אם כי לקח לי זמן... הזכיר לי את סדרת הציורים של עונות השנה- בני אדם המורכבים מפירות ומפרחים ומעלים... מן הסתם יכולים לדבר עם הרוח כך. [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי אליך בנבזיות... אחרי איך שדיברת, חוץ מהיושר האומנותי, אני לא אשוש לגבות אותך. יושר אומנותי- ילדותי מאוד מצידך. בעיקר ה'תאכל חציל תהיה מציל'. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס רצית לומר משהו? אני מצטערת על חוסר האנטרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף כך, באמצע הרחוב אנשים (או אישניקים, כמו שילד אחד פעם גילה לי) עם עברית קמאית! כמה כמיהה יש לדבר הזה! יש שיר של אצ"ג "אבותינו דברו עברית צברית". ואנו? [ליצירה]
- [ליצירה] ! תמונה יפה מאוד, ובאמת פתאום רואים ג'ירפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אנוכך! יאאוואוואווא, את כל כך יודעת... שיר כל כך מושקע... ובנוי לתלפיות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה רך ונעים. שתזכי לקטוף הרבה פרחים... ולראות הרבה אור. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום הקטע חביב ורואים שהוא רוצה להגיד דברים יותר חשובים מבטיחות בדרכים, רק שלא קלטתי מה. הפריע לי שהמחשבות הן של ילד, או של מפגר- שקולט את העולם בצורה כל כך ראשונית, ובכ"ז המחשבות כתובות בצורה מובנית והגיונית, מסודרת, ואפילו די מגמתית. איפה שמחת חיים, רגשות, ושאר נסיונות באמת להתחבר לנקודת המבט של הילד? (קוראים לזה הזרה- הסתכלות על העולם בדרך חדשה, מנק' מבט חדשות) סליחה על הכבדות, וחג שמיח באמת! [ליצירה]
תגובות