[ליצירה]
ענק!!!
ולא נותר לי אלא (בחוסר מקוריות משווע) להצטרף להנ"ל, אז גם אני מניף את ידי בזה להצטרף לקודמי, ולהתלהב עד כלות מהרעיון והביצוע, לחייך "יווו, איזה חמוד :-)", לרחם על הבחור האומלל, ולקוות שגם הוא וגם הבחורה האפאטית משהו ימצאו את חציים במהרה בימינו אכי"ר ואכמ"ל וד"ל.
[ליצירה]
ולשאלה של דנדוש
קיום העולם מקבל לגיטימציה רק מתוקף זה שיש בו יהודים (גזעני? לונורא...). עמ"י מוציא לפועל את התכלית של העולם, ורק הוא יכול לעשות את זה. לכן כל יהודי שקיים נותן יותר עוצמה וכח לעם היהודי בכלל. (שימי לב, לא קשור לבחירה שלו, יכול להיות שהוא עצמו כופר, אבל עצם זה שיש כח חזק בעולם שנקרא "עם ישראל", זה כבר מעלה). לכן כל הצלה של יהודי מחזקת את כח עמ"י, כמושג, בעולם, ומתוך זה גם את קיום העולם והדרך למגמה הסופית.
זה היה קצת בגדול, אבל נראה לי שזה הכיוון...
[ליצירה]
טוב, זה גם לא אני
גם כי אני לא מבין מה הקשר אלי (חוץ מהזדהות מוחלטת עם הנאמר, אבל לא משהו ספציפי לגבַי), וגם כי אני לא מכיר ממש (קריאת כמה יצירות ואולי תגובה פה ושם) את אדון פלסטיק...
נראה לי שלא נשארו עוד הרבה עופות בצורה, אז אם זה בכ"ז אני- תודה רבה :-)
ואכן יצירה נחמדה, מזדהה בכל לב :-)
[ליצירה]
יפה!!
אני מתחיל לאהוב יותר ויותר את סיפורי האוטובוסים האלה...
סו, את מדביקה אותי!!
ממש יפה, התיאור זורם כמו שצריך במקומות הנכונים, עולה ויורד מתי שצריך...
בקיצור, סיפור של סוערה, מה עוד?
[ליצירה]
-
תודה על התגובות.
ב"ה הקטע לא אמיתי, בטח ובטח לא עלי. ניסיתי להכנס לראש של חייל, ולכתוב מהזווית הזאת.
אמנם לא הצלחתי לכתוב בתור חייל עם כוחות נפש, שבא וגירש, אלא רק בתור אדם "פרווה" כזה, שגם לפני כן לא היתה לו דעה, וגם עכשיו לא מצליח לקחת את עצמו בידיים. (כנראה פשוט לא הצלחתי להכנס לראש של גירוש מתוך הבנה והזדהות מלאה...)
לכן אתם קצת צודקות בביקורת שלכם.
- מספרים וראשי תיבות- זה בכוונה ככה. זה חייל, זה צבא. הכל טכני.
- לגבי ההשוואה- את צודקת בהחלט, התלבטתי קשות, אבל מאותה סיבה שציינת (וגם בגלל הדמות חלשת האופי של החייל) השארתי אותה.
- ולגבי הסוף שמסתיים באמצע, והחייל שתקוע בשאלת ה"למה?", שוב זה אותו עניין של לבטא אופי חלש, החייל הסמרטוט הזה שעכשיו לא יודע מה לעשות עם עצמו ונתקע לו איפשהו בין לבין...
תגובות