החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
---
'עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה נהיה גדולים'
ריתמיקה.
איזו תקופה יפה היה הגן...
ועכשיו אני אקרא שוב
====
אבל היא אישה די מסכנה, הגננת הזאת, שאיבדה המון תקוות בחיים שלה.
גם הצחיק וגם העציב.
יפה, מאוד יפה.
<יש כמה קטעים שהייתי מוותר עליהם>
[ליצירה]
זה מאוד נחמד ויפה,
מצחיק וכיף לקרוא,
אבל מאחורי זה מסתתר משהו מאוד עצוב: הביורוקרטיה הבלתי-נסבלת של התפילה. אני מעדיף להתפלל מהלב ולא מהסידור, אבל אני כבול כרגע.
(והיה שם מסר גזעני על ערבים שמאוד סלדתי ממנו, גם אם זה בצחוק)
[ליצירה]
---
בדיוק דיברתי על זה אתמול בהודעת הפרידה שלי מהפורום....
אפשר להסתכל על בן-אדם מהצד הלא כרונולוגי, הלא תלוי בזמן. אופי.
ואפשר ברגע מסויים. ואם העקרונות שלו נוגדים - הוא עבד זמן.
אם בן-אדם ששירים או סוג הומור מסויים נוגדים את הערכיםשלו, והוא בכל זאת שר אותם וצוחק מהבדיחות הללו -
הוא עבד זמן.
כתוב טוב, השיר.
תגובות