לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
---
לא הזכרת היכן?! ממזר ממזרון...
רק נתת כיוון מדויק מחברון...
ואפילו ציינת אופיו של מקום...
אך מודה ועוזב... ירוחם בלי לנקום
ולכן אבקש ואומר גם תודה
אם תרמוז רק מאיפה כאן כל המידע...
ואז בתמורה לא אלשין לקב"ט
ולא תקבל שום ריתוק לשבת...
עשינו כאן דיל? אם כן נא לרמוז...
(במסר אישי אם לא בא'לך לחרוז...)
[ליצירה]
-----
ממזר יקר, סליחה מקרב
ליבי המתהפך כמו חרב
ולו לשמע הידיעה
שכאן גרמתי לפגיעה
כי אנוכי הרבה שנים
מקפיד לא להלבין פנים
ואם אכן בכך פגעתי
אכן עוויתי ופשעתי
כי גם בצחוק וחרוזים
אסור אף פעם להגזים
אז אל נא, אל נא באפך
ממזר יקר! סליחה! סליחה!
[ליצירה]
----
ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ???
ובכן בלי דעת...גם קלעת...
...לשם אשתי מנעוריה...
וכאן ישנו סיפור קורע:
טוראי עמרם גוייסה חוקית
לצה"ל , וקיבלה דיסקית
ובדיסקית נפלה טעות:
אל ה"עמרם" הוסיפו יוד!
(ולהסיר ספק - אסבירה
שהיא אותי אז לא הכירה!)
היא לאימה אז הראתה
את הדיסקית - וטעותה.
אמרה האם אז לחיילת:
טעות כזאת לא סתם נופלת!
"אין מקריות, בתי שמעי,
שמרי עליה כמו שהיא! "
אשתי השתחררה מצה"ל
(עדיין לא חלמה על בעל)
עוד שש שנים עברו ביעף
זכרון אותה דיסקית חלף
וכשהגברת התארסה...
פתחה אימה איזו קופסה...
ובקופסה...דיסקית מוטלת...
ובדיסקית שם של חיילת
"שגיאה" קטנה רק באיות...
עמרם ? לא! עמירם עם יוד...
והסיפור הזה אגב
נכון מאלף ועד תו!
[ליצירה]
יפה שחזרת לחרוז כאן ממזר
אך משום מה אתה כבר אינך מחזר
אחרי גיבורת השירשור מֵרַבתֵנוּ
(אשר במקרה - או שלא - היא בִּיתֵנוּ!)
אז האם יש כאן רמז ממזר ממזרון
שמצאת כבר את השידוך הנכון?
ואם כך - זה אולי גם הזמן לגלות
עם מי כבר נכנסת בברית הכלולות?
ואשר למרב - מחזרים לה לרוב,
אך אין מחרזים כלל - וזה כבר לא טוב!
במילים אחרות, לחיזור וירטואלי
היא לא תתנגד (כך ציפור לחשה לי)
אך אם בחיזור אמיתי כאן תחפוץ
תצטרך אל סופו של התור שוב לקפוץ!
תגובות