[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
במאמץ עילאי אני מתגברת על הציניות ("לראות את היופי בדברים הקטנים"..אין יותר קיטש מזה) ומודה שזה סיפור יפה, ובעיקר נעים וזורם לקריאה. (ותודה לילד שהמליץ והביאני עד הלום)
[ליצירה]
שם בדוי- זה כמו להפגין נגד ניסויים בבע"ח אל מול הכור בדימונה. נכון, זה חשוב, אבל זה לא המקום המתאים.
ניצן- לא, אמירה אינה מספיקה בכדי להפוך תמונה לצילום אומנותי. היא אמורה לבוא בנוסף לעיצוב ויזאולי: קומפוזיציה, מיסגור כלשהוא, מיקוד, עומק שדה וכו וכו.
[ליצירה]
יוחאי- בדיוק זו הייתה כוונתי (רעש מול שקט), שמחה שמישהו שם לב :-)
ומארי- אז את יכולה להבין לתיסכולו של כל צלם- עד כמה התמונה לא מעבירה את כל החוויה כפי שהיא במציאות. אתמול הים היה מדהים באמת
תגובות