צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אך בסוף אתה נשאר כי זה המקום שלך אחרי הגלים בים, המלטפים, המבקשים, אחרי מעלה ההר, הלוקח, הפורח, אחרי המקום הסודי הזה שנמצא מעבר לאופק, שבכולם הייתי ואל כולם ברחתי, חוזרים. ===== הרעיון הזה חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לקח את לבו? --- [ליצירה]
- [ליצירה] --- יוו. זה מקסים. זה מוכר. כתבתי משהו שנגע בזה פעם, וזה הזכיר לי מאוד את התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם. דווקא לא כואב לי הראש, חזני, אבל לפעמים זה חיסרון שיש לך דמיון כזה פורה, כשמתחילים לחשוב על מוות, ומחלות. וסקוטיה לא גירתה את דמיונכם? [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדי, לא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] --- שמואל יקר. באמת שאין לי משהו אישי נגדך, ואני ממש לא רוצה לעצבן אותך. רק שמאוד מאוד מאוד מאוד חורה לי ומפריע לי שאתה משווה בשירך, ואפילו בצורה מתוחכת ככל שתהיה, את המדינה הקדושה שלנו, המדינה ששנינו גדלנו בה וחיים בה וחבים לה המון, ראשית צמיחת גאולתנו, לבית-בושת. מדינה היא כמו דף חלק, ואתה מכניס בה את התוכן. אם המצב דפוק והממשלה של היום מושחתת, ויש עוני ופיגועים ושנאת חינם והכל רע רע רע עד אין קץ, זה לא אומר שהמדינה דפוקה. וככה, בשירים שמשווים אותה לבית-בושת, לא נשפר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
תגובות